מאבחנים קשב וריכוזבשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר התלמידים אשר מאובחנים כלוקים בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות או כלקויי למידה, כשהסיבה לכך אינה התרחבות במימדי התופעה, אלא בעלייה במודעות החברה כלפי כל אותן ההפרעות ולקויות הלמידה, כמו גם התרחבות היקף הגורמים המאתרים והמטפלים. קיימות שיטות מגוונות ושונות לאבחון הילד, כשלרוב משולבות מספר שיטות אבחון במטרה לקבל תמונה כוללת ומדויקת יותר על פרופיל הקושי, על מנת שתהייה קיימת אפשרות להתאים טיפול המתאים באופן אופטימאלי לצרכיו של התלמיד אשר אובחן כלקוי למידה.
בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר התלמידים אשר מאובחנים כלוקים בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות או כלקויי למידה, כשהסיבה לכך אינה התרחבות במימדי התופעה, אלא בעלייה במודעות החברה כלפי כל אותן ההפרעות ולקויות הלמידה, כמו גם התרחבות היקף הגורמים המאתרים והמטפלים. קיימות שיטות מגוונות ושונות לאבחון הילד, כשלרוב משולבות מספר שיטות אבחון במטרה לקבל תמונה כוללת ומדויקת יותר על פרופיל הקושי, על מנת שתהייה קיימת אפשרות להתאים טיפול המתאים באופן אופטימאלי לצרכיו של התלמיד אשר אובחן כלקוי למידה.
ישנן שתי קטגוריות של אבחונים כשהאחת היא האבחונים הממוחשבים והאחרת היא קטגוריית השאלונים והמבדקים. לכל אחת מן הקטגוריות ישנם יתרונות וחסרונות, כאשר היתרון המרכזי בשיטות האבחון הממוחשבות כמו אבחון ,TOVA אבחון BRC או MOXOהוא מתוקף היותם אובייקטיביים, ואולם, רמת הדיוק שלהן עומדת על הטווח שבין 80%-90%. אחת השיטות המוכרות והנפוצות ביותר לאבחון לקויות למידה היא האבחון הדידקטי, והיא אחת מהשיטות המוכרות על ידי משרד החינוך. האבחון הדידקטי מורכב מסוללה של מבדקים במטרה לבחון את פרופיל הלמידה של התלמיד על פני מספר מישורים כמו כישורי למידה בסיסיים כמו קריאה וכתיבה על כל נגזרותיהן, התחום המתמטי, השפה, הזיכרון לסוגיו, אסטרטגיות למידה, מודעות פונולוגית וכדומה. במידה והאבחון כולל גם את ההיבט הפסיכולוגי, אשר מבוצע באמצעות פסיכולוג חינוכי, מכונה האבחון "מבדק פסיכו דידקטי". לקויות למידה הינן מולדות ונגרמות מגורמים נוירו התפתחותיים במערכת העצבים במוח, וככאלו הן מלוות את האדם לכל אורך חייו ואינן מחלה הניתנת לריפוי, ואולם, ניתן כיום לרכוש כלים אשר באמצעותם ניתן לעקוף את הקושי ולהתמודד עם התחלואה הנלוות עד למימוש אופטימאלי של הפוטנציאל הגלום באדם. חשיבות איתורן המוקדם של הלקויות נעוץ בעובדה שככל שבעל הלקות צובר כישלונות וחוויות שליליות רבות יותר, כך קטנה יכולתו לשאת את ההתמודדות שלו עם אתגרים ומצבים שונים, וכך גם ההשלכות לגבי ירידת ערך הדימוי העצמי שלו בעיני עצמו.
האבחון הדידקטי ודרכי הטיפול בלקויות למידה
את האבחון הדידקטי מבצע מאבחן אשר הוסמך לכך באמצעות משרד החינוך ואורכו נע בין ארבע לשש שעות בהתאם לצרכי הנבדק. מסקנות האבחון כוללות הן את נקודות התורפה והן את נקודות החוזק שבאמצעותן נרקמת תוכנית טיפול, שלרוב היא רב מערכתית, המותאמת בדיוק לצרכי הנבדק אשר אותרו אצלו לקויות למידה. במידה וקיים חשד להפרעות קשב וריכוז והיפר אקטיביות או אימפולסיביות, או תחלואה נלווית הקשורה להיבט הרגשי, יופנה הנבחן למבדק פסיכו דידקטי או פסיכולוגי המבוצע על ידי פסיכולוג חינוכי. את מסקנות המבדקים יש להגיש למוסד החינוכי בו שוהה התלמיד, המחויב לפעול בהתאם להתאמות המומלצות, להן זכאי התלמיד. יש לציין כי מומלץ להשתמש במספר כלים לאבחון החשד של לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז ולא להסתמך על אבחנה של כלי אבחון בודד, במטרה לקבל תמונת פרופיל כוללנית יותר של הלקות והתחלואות הנלוות. לקויות הלמידה מתאפיינות בקושי בהתמודדות בכל הקשור לחומר לימודי, כמו הבנה והפנמה של טקסט, בעיות מתמטיות, קושי בכתיבה וגם קושי בהתמודדות עצמאית עם המטלות ושיעורי הבית. לרוב הן מאותרות כבר בשלבים המוקדמים של בית הספר היסודי באמצעות מורה מחנך או ההורים. הנחת היסוד הבסיסית היא שאף אחד אינו בוחר מרצון להיכשל בלימודים ולחוש חוסר אונים. ההורים מחויבים להבחין בתמרורי אזהרה במידה ועולה אצלם התהייה כיצד ילדם אינו מצליח לענות על שאלה לכאורה פשוטה, לעיתים קרובות מידיי. ייתכן כי לילד ישנן לקויות למידה או הפרעות אחרות, המונעות ממנו את האפשרות לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו. חשוב להדגיש כי אין קשר בין רמת המשכל של הילד לבין לקות הלמידה שלו. אם בעבר נהוג היה להשליך את ההישגים הלימודיים כפרמטר התלוי ברמת המשכל, כיום ישנה הבנה כי המשוואה הזו אינה תמיד מדויקת. במידה והילד אותר כלקוי למידה, אמצעי הטיפול אשר ייטוו יהיו בהתאם לצרכי הילד ועשויים לכלול שילוב של מספר דרכי טיפול כמו טיפול תרופתי, הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול בדרמה או באומנות, טיפול רגשי או משפחתי וכדומה.
אולי יעניין אותך גם;