אבחון הפרעות הקשב והריכוז ומבחן TOVA

מבחן TOVA הינו אחד המבחנים השכיחים ביותר כיום בתחום אבחון הפרעות הקשב והריכוז.
מטרתו של מבחן TOVA הוא לבחון את רמת הקושי ורמת ההתמודדות אתגרים ומטלות עימם אמור להתמודד הילד בחיי היומיום ובאים לידי ביטוי בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. כיום ישנם לא מעט כלים לאבחן את ההפרעות הללו ולהעניק טיפול מותאם לקושי ולצרכים, על מנת לסייע בהתמודדות עם המגבלות הנובעות באופן ישיר או כתחלואה נלווית להפרעות הללו.

בעשורים האחרונים קיים הד תקשורתי רחב הקיף בכל הקשור לאמצעי האבחון ואופי ההתמודדות אל מול הפרעות קשב וריכוז, כשברקע ישנן מחלוקות לא מעטות הן מבחינת אופי האבחונים, כשמבדק TOVA כלול בתוכם, והן לגבי השימוש בריטלין ובתרופות הממריצות הנוספות, בכל ההיבט של תופעות הלוואי והיד הקלה על ההדק. הנושא והמחלוקות שמסביבו יוצרים לא פעם הורים מבולבלים בעת שעולה החשש כי ילדם לוקה בהפרעות הללו. השלב הראשוני בנסיבות הללו הוא האבחון כאשר ישנם לא מעט סוגי אבחון שאחדות מהן ממוחשבות כמו מבחן ,TOVA ואחרות מתבססות על הערכות דידקטיות, מילוי שאלונים ומבדקים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים הבאים לבחון את הבעיה מכל היבטיה. במהלכו של מבחן TOVA נמדדים מספר פרמטרים שונים אשר מהווים מדד חלקי מהליך האבחון של הפרעות הקשב. אורכו של המבחן הוא כעשרים דקות, כשיתרונו הוא שגם ילדים שטרם למדו קרוא וכתוב יכולים לעורכו במתכונתו המקוצרת. במהלך אבחון TOVA נדרש הנבדק להתרכז בצג המחשב, ולהגיב לגירוי מסוים בלחיצה על מקש המקלדת בכל פעם שהגירוי מופיע, תוך התעלמות מגירויים אחרים המופיעים על הצג. השלב הבא במבדק הוא מתן טיפול תרופתי לנבחן, שהשכיח שבהם הוא כדור הריטלין וחזרה על המבדק. באופן זה נמדדת יכולת הקשב וההתמדה של הילד באופן כמותי כמו מספר הפעמים שבהם הגיב באופן מדויק לגירוי הנכון אשר הופיע על צג המחשב, מספר הפעמים בהם הגיב לגירוי הלא נכון, תדירות הפעמים בה לא הבחין ולא הגיב בעת הופעת הגירוי וזמן התגובה הממוצע לגירוי.

מבחן TOVA ומבדקים נוספים
יתרונו של מבחן TOVA טמון בעובדה שזהו מדד אובייקטיבי מעצם היותו ממוחשב בניגוד למבדקים האחרים הבלתי ממוחשבים, שהינם סובייקטיביים ועשויים להיות מושפעים מהערכה של המאבחן. מדובר במבדק מהיר ופשוט שבו זמנית בוחן את יעילות הטיפול התרופתי. ואולם לא די במבחן TOVA לקביעה הסופית כי קיימת הפרעת קשב וריכוז, והוא מהווה פרמטר נוסף, כדי לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר על מצבו של היד ואופי ההפרעה. אבחון ממוחשב נוסף הוא אבחון BRC לקשב וריכוז המתבצע אף הוא באמצעות מערכת ממוחשבת בשילוב של ניתוח הממצאים על ידי רופא נוירולוג או פסיכולוגית חינוכית. מטרתו של האבחון הוא לספק פרופיל קוגניטיבי של הילד כמו קשב לטווח הממושך, קשב לטווח הקצר, תפקודי שפה, מוטוריקה, זיכרון ותפקודים ניהוליים כמו ארגון, ויסות עצמי, תכנון ויכולת למידה מטעויות. במסגרת אבחון BRC זה ישנו הליך של מיפוי הקשיים כפרמטר תומך בתהליך האבחון הכולל.
אבחונים נוספים הם האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכו דידקטי, המתבצעים אבחון באמצעות פסיכולוג חינוכי, אשר במסגרתם יישנה הערכה לגבי יכולותיו של הנבחן בהיבט הדידקטי כמו שפה, מתמטיקה, כתיבה וקריאה. האבחון פסיכו דידקטי מהווה אבחון מורחב של המבחן הדידקטי, שמטרתו הבנת ההשפעות הפסיכולוגיות של ההפרעות בנוסף לאיתורם של קשיי למידה, כשגם המבדק הזה מבוצע באמצעות פסיכולוג חינוכי מוסמך. אבחון אחר הוא אבחון על פי שיטת אלבאום הבא לאבחן קשיים בלמידה והתפקוד הנובעים מהתפקוד המוטורי. מבדק זה בוחן מוטוריקה עדינה וגסה, קשר בין האונות במוח, שרירי גלגל העין וכדומה. במידה ולאחר סדרת האבחונים קיימת הבחנה של הפרעות קשב וריכוז, שיטות הטיפול הינן רב מערכתיות ומותאמות למטופל באופן פרטני, החל מטיפול רגשי, דרך טיפול תרופתי, הכולל ריטלין או תרופות חלופיות בעלות אפקט דומה, טיפול בשיטת אלבאום המשלבת שיטות פיזיולוגיות ורגשיות, הוראה יחידנית לצמצום הפערים בהיבט הלימודי, הקלות במבחני הבגרות המכונות "התאמות" וכלה בטיפולים אלטרנטיביים נוספים.