מאבחנים קשב וריכוזבשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לקיומן של הפרעות בתחום הקשב והריכוז אשר עשויות להשפיע על ההישגים של תלמידים הסובלים מהן וכתוצאה מכך על ביטחונם העצמי, הדימוי העצמי שלהם ועל רווחתם האישית כעת ובשלב מאוחר יותר בחייהם.
על מנת לקבל טיפול הולם ובזמן להפרעות בתחום הקשב והריכוז, כולל הקלות בזמן הלימודים והתאמות אשר יסייעו לו להפיק את המיטב מן הלימודים והמבחנים, נדרש התלמיד לעבור אבחון מקיף, אשר בסופו ייקבע האם הוא סובל מהפרעות בתחום הקשב והריכוז, באיזו רמה ומהם הטיפולים המתאימים לו. אבחון טובה הינו אחת מאבני הדרך המרכזיות היום בתהליך האבחון של הפרעות בתחום הקשב והריכוז.
כמו כן, תהליך האבחון להפרעות בתחם הקשב והריכוז בוחן גם את קיומה של תחלואה נלווית אשר היא בדרך כלל מסוגים שכיחים הנלווים לתופעת הלקות בתחום הריכוז והקשב.
חשיבותו של אבחון מוקדם
רבים אשר מגיעים לתהליך האבחון בשלב מתקדם, למשל בבגרותם ואפילו בבגרותם המאוחרת, מגיעים כבר לאחר שהם סובלים מדימוי עצמי נמוך ומקשיים מצטברים בתחומים רבים כמו התחום האקדמי, התחום החברתי, התחום התעסוקתי, התחום ההתנהגותי ועוד.
אבחון מוקדם מסייע רבות במניעת בעיות ותחלואה נוספת נלווית בהמשך ועל כן רצוי לפנות לאבחון בכל מקרה בו ישנו חשד כלשהו לקיומה של הפרעת הקשב, בדרך כלל חשד המועלה בקרב אנשים שאינם אנשי מקצוע אך מגיעים מן הסביבה המיידית של הילד, כגון הורים או מורים ואף האדם עצמו הסובל ומחפש פתרון לבעייתו. לרוב, הפנייה לאבחון מתרחשת כאשר כבר נוצרות בעיות בולטות בתחום הלימודי, החברתי או ההתנהגותי. החשד אינו עולה בדרך כלל לפני גיל שנתיים.
מהפסיכולוג אל אבחון טובה- תהליך רב שלבי
ראשיתו של תהליך האבחון להפרעות קשר וריכוז הינו איש המקצוע הינו רופא אשר התמחה ורכש ניסיון בתחום של טיפול בהפרעות קשב וריכוז אשר הוא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד או בפסיכיאטריה של הילד והנער. לחילופין, גם רופא משפחה בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בהתפתחות הילד או רופא ילדים / נוירולוג / פסיכיאטר של המבוגר אשר עברו התמחות ורכשו ניסיון בתחום הספציפי של הפרעות קשב וריכוז.
המאבחנים המומחים הללו ייעזרו פעמים רבות באנשי מקצוע נוספים לצורך קביעת האבחון וקבלת תמונה כוללת ומפורטת. למשל – עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים (אשר הוסמכו לאבחן ליקויים כגון הפרעות קשב וריכוז) , מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ועוד, הכל לפי המקרה הספציפי והצורך העולה. כמו כן, המאבחן יבקש פעמים רבות דיווח בכתב מן הגורם המפנה, לדוגמא- מחנך הכיתה.
המאבחן ייתן את התרשמותו הקלינית, המותאמת לקריטריונים שקבע המדריך להפרעות פסיכיאטריות ה- DSM, ואף תבוצע בדיקה נוירולוגית ו/או בדקיה פסיכיאטרית, אולם האבחנה הקלינית אינה מספיקה לצורך קביעת אבחנה של הפרעת הקשב ויש צורך במספר כלים אבחוניים, זאת על פי חוק. למרות שכיום אין מבחן מובהק המאשר או שולל את קיומה של הפרעת קשב וריכוז, כלי העזר מסייעים להשלמת התמונה הכללית. בין היתר, פותחו שאלונים וסולמות המדרגים את הסתמינים (דוגמת שאלון קונרס), מבחני CPT שהינם מבחנים ממוחשבים והמפורסם ביניהם הינו אבחון טובה ועוד.