אבחון לקויות למידה

הכלים לאבחון לקויות למידה השונות

המושג "לקויות למידה" הינו מושג רחב ולא תמיד מוגדר וברור לאנשים מן השורה, מהסיבה שהלקויות מתאפיינות בהטרוגניות, והן גם משפיעות על מיומנויות למידה בהיבטים הרחבים. כמו כן, לאנשים שונים עשויים להיות פרופילים מגוונים של אותה הלקות בדיוק, כשבנוסף לכך עלולה להיות גם תחלואה כפולה או תחלואה נלווית, כך שלעתים נוצר מצב שבו לאדם יישנן מספר לקויות למידה שונות. אבחון לקויות למידה חייב להיות מותאם לאופיים של הקשיים המדווחים, ולהיות מבוצע על ידי הגורם המקצועי המתמחה באבחון וטיפול בקשיים הללו. אבחון לקויות למידה עשוי להיות דידקטי, פסיכו דידקטי, נוירו פסיכולוגי, פסיכולוגי, באמצעות שאלונים או ממוחשב. אנשי המקצוע צפויים להיות נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג ומאבחן דידקטי, כשלעתים הם מסתייעים באנשי מקצוע נוספים כמו קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק וכדומה.

מהן לקויות למידה?

לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים ופוגעת באופן ניכר במיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ומונעת ביכולת לרכוש ולבטא כישורים וידע ברמה המצופה מאנשים בני אותו הגיל, אותה ההשכלה ואותה רמת משכל. אנשי המקצוע השמרנים מחשיבים בקטגוריית לקויות הלמידה את הדיסלקציה, דיסגרפיה והדיסקלקוליה בלבד, ואילו אנשי מקצוע אחרים מכלילים תחת אותה המטרייה גם את הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, את הלקויות השפתיות ולקות הלמידה הבלתי מילולית, מהסיבה שהלקויות הללו פוגעות באופן ישיר על כישורי הלמידה. לקויות הלמידה הינן תורשתיות ומולדות, ולפיכך הן מתלוות אל הלוקה בהן לכל אורך חייו. אי טיפול בלקויות הללו עלול לגרור לתחלואות נלוות, ולפגיעה קשה בכל תחומי החיים. פנייה לאבחון וטיפול מתאים יסייע לבעל לקות הלמידה למצות באופן מיטבי את הפוטנציאל האישי הטמון בו.

כיצד מתבטאות לקויות הלמידה בתחומי החיים השונים?

באופן תיאורטי, לקויות הלמידה אמורות להשפיע באופן ישיר על תפקודי הלמידה והמיומנויות האקדמאיות בלבד, כשאדם לקוי למידה שאינו נושא על גבו קשיים נוספים אמור לתפקד בדיוק כמו כל יתר האנשים בכל אותן הפעילויות שאינן בעלות גוון אקדמי. בפועל התמונה וורדרדה פחות. ילדים לקויי למידה בלתי מאותרים "זוכים" ליחס עוין מצד הסביבה, שבכללה ההורים, המורים והחברים. אם ניקח כהנחת יסוד שאין ילד אשר שאינו רוצה להצליח בלימודים, לרצות את הוריו ואת עצמו, נוכל להבין עד כמה ההשלכות עשויות להיות קשות ומתסכלות עבור הילד בהיבט הרגשי, החברתי וההתנהגותי. הצטברות של חוויות שליליות, וניסיונות התמודדות בלתי יעילים, אשר נובעים ממגבלת הלקות, יוצרת לעתים קרובות כדור שלג של כישלונות ותסכול, אשר עשויים לעצב ולגבש את אישיותו של התלמיד כאדם בוגר.

מטרות אבחון לקויות הלמידה

המטרות המרכזיות של אבחון לקויות הלמידה הן מיפוי הקשיים והיכולות לשם רקימת תוכנית טיפולית המותאמת באופן אינדיבידואלי לצרכיו של לקוי הלמידה, וכן הכרה מצד מגופים רשמיים כגון משרד החינוך, על מנת לקבל התאמות במבחנים וזכאות לסיוע. חשוב להדגיש כי ההכרה מצד משרד החינוך מותנית באבחנה רשמית של איש מקצוע אשר הוסמך לאבחן על פי חוק. על כן, בטרם ניגשים לאבחון, יש לבדוק כי איש המקצוע אשר עורך את האבחון אכן מוכר מטעם משרד החינוך. שני האבחונים המוכרים והשכיחים ביותר מטעם משרד החינוך הם האבחון הדידקטי שתקיפותו היא לשלוש שנים, ואבחון הפסיכו דידקטי שבמידה והוא נערך החל מכיתה ז', הוא תקף עד גיל 25. המשמעות היא שהאבחון הפסיכו דידקטי תקף גם במהלך הלימודים האקדמאים. אבחון לקויות למידה מהווה הצעד הראשון בלבד לטיפול בלקויות הלמידה, והוא כשלעצמו אין בו בכדי לתת מענה מספק. יחד עם זאת, אבחון טוב עשוי לתרום באופן משמעותי להצלחת הטיפול, ולהביא לשיפור ההישגים הלימודיים, מניעת תחלואות נלוות, ומימוש הפוטנציאל הטמון בלקוי הלמידה באופן מיטבי.

נכתב ע"י: פורטל אבחון