מאבחנים קשב וריכוזלא מעט אנשים שואלים כיצד ניתן לדעת האם הילד באמת זקוק לאבחון קשב וריכוז, או שמא אולי מדובר בילד שובב, מעט עצלן, מעט מופנם או שאולי מדובר בבעיה אחרת המציקה לילד אשר מונעת מהילד להוציא אל הפועל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו. ישנם מספר תמרורי אזהרה שיש לשים אליהם את הדעת, אף על פי שמדובר בתמרורים בלבד, שאינם מהווים הוכחה כי אכן מדובר בהפרעות קשב וריכוז, כל עוד לא נערכו מבדקים המאשרים זאת, ואולם בסיועם של הסימנים הללו ניתן לחוש אם אכן מומלצת הפנייה לאבחון.
לא מעט אנשים שואלים כיצד ניתן לדעת האם הילד באמת זקוק לאבחון קשב וריכוז, או שמא אולי מדובר בילד שובב, מעט עצלן, מעט מופנם או שאולי מדובר בבעיה אחרת המציקה לילד אשר מונעת מהילד להוציא אל הפועל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו. ישנם מספר תמרורי אזהרה שיש לשים אליהם את הדעת, אף על פי שמדובר בתמרורים בלבד, שאינם מהווים הוכחה כי אכן מדובר בהפרעות קשב וריכוז, כל עוד לא נערכו מבדקים המאשרים זאת, ואולם בסיועם של הסימנים הללו ניתן לחוש אם אכן מומלצת הפנייה לאבחון.
האבחון רוב הוא רב מערכתי וכולל אבחון רופא נוירולוג או פסיכיאטר, ומבדקים נוספים כמו מבחן פסיכו דידקטי ומבחן TOVA. מבחן TOVA הינו מבחן ממוחשב שמטרתו לאתר מאפיינים של הפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות, ומהווה אינדיקציה נוספת שמטרתה לחזק את ממצאי המבדקים האחרים. אחד המדדים המצריכים את תשומת הלב של ההורים הוא הדימוי העצמי. במידה והילד מרבה לכנות את עצמו בכינויים שליליים ולהתבונן על עצמו באור שלילי, הנטייה מרמזת כי הילד בעל דימוי עצמי נמוך, וכוחותיו לרצות את האנשים המבוגרים מבין הסובבים אותו אוזלים. גם יציבות רגשית כמו התפרצויות כעס ואיבוד שליטה ורגישות לביקורת באופן מתמשך עשויים להוות סימני מצוקה. בהיבט החברתי לא פעם ישנו קושי לתקשר גם אם מדובר בילד חברתי המעוניין בקשרים חברתיים, בשל תכונות איבוד השליטה, צורך בסיפוקים מיידיים והרצון לשלוט, הגורמים באופן טבעי לקושי חברתי. צבירת פערים בהתפתחות מוטורית או בהקשר הפדגוגי, אם בהקשר של היסח דעת או בהקשרים אחרים כמו שגיאות כתיב, כתב בלתי קריא, פערים משמעותיים בין היכולת להבעה בעל פה לבין ההבעה בכתב או קשים אחרים כמו גם קושי בקבלת סמכות, פחדים וחרדות, העשויים לרמוז אף הם כי קיימת הפרעה הדורשת אבחון.
אבחון TOVA ככלי לאבחון הפרעות קשב וריכוז
תסמינים נוספים הינם תגובות לגירויים חיצוניים כמו מרקם של בגדים, ריחות, רעשים ומגע העשויים לרמז על קושי בוויסות תחושתי, או סרבול בתנועה והתקשות בפעולות לכאורה פשוטות כמו כפתור כפתורים, כתיבה, שריכת שרוכים או הימנעות ממשחקי ספורט כמו רכיבה על אופניים ומשחקי כדור, עשויים לרמוז על קשיים מוטוריים המתלווים לא פעם לתסמינים הבסיסיים של הפרעות הקשב והריכוז. ישנם לא מעט מבדקים שמטרתם לבחון באם אכן מדובר בהפרעות קשב וריכוז או בבעיה אחרת בעלת תסמינים דומים. במידה והתסמינים שציינו אכן מתקיימים בילד, יש לפנות אל רופא נוירולוג או פסיכיאטר על מנת לאשר או שלול את החשש. במקביל לבדיקה הרפואית ימליץ הרופא על עריכת בדיקות רפואיות כמו בדיקת עיניים, בדיקת שינה או בדיקת שמיעה, ומבדקים נוספים כמו אבחון דידקטי ומבחן TOVA . זהו כאמור מבדק ממוחשב המהווה חלק מהליך אבחון הפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות. משך המבדק הוא כעשרים דקות והוא מחולק לשני שלבים. בשלב הראשון נדרש הנבדק לבצע פעולה רוטינית פשוטה וממושכת של לחיצה על כפתור או אי לחיצה עליו בעת הופעת מיצג מסוים, כאשר בטרם מהלך הבדיקה מתבצע אימון על מנת להבטיח כי הנבדק הפנים את הכללים. בתום השלב הראשון נוטל הנבדק כדור ריטלין וניגש לבצע שוב את המבדק האורך פרק זמן זהה לשלב הראשון. הפערים בתוצאות שני המבדקים מהווים מדדים הן לקיום הפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות והן אפקטיביות של הטיפול התרופתי במידה ואכן קיימות ההפרעות הללו. מבחן TOVA אינו תחליף למבדק רפואי אלא כאמצעי נוסף על מנת לאשש או לדחות באופן אובייקטיבי את קיום ההפרעות. יתרונו של מבחן TOVA הוא בהתאמתו לקבוצת הגיל של הנבדק, מבחינת רמת הקושי, המהירות וחלוקת הזמן, כשבנוסף לכך אחד הפרמטרים הנלקחים בחשבון בניתוח תוצאותיו של המבדק הוא מדד הגיל. חסרונו הגדול של מבחן TOVA הוא בעובדה שאחוזי ההצלחה של המבחן הינם שמונים אחוזים בלבד, ועל כן הוא אינו מהווה מדד בודד לאבחון הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות, אלא ככלי נוסף לחיזוק או שלילת ההשערה בדבר קיום ההפרעות הללו.
