הורים רבים נתקלים מול התרחיש שבו הם מתבקשים להגיע אל בית הספר, ובשיחה עם המחנך והיועץ הבית ספרי הם מדווחים כי לילד יש קושי בלימודים, על אף היותו חכם ונבון, ועולה הצורך לפנות לאבחון מקור הקושי. אחת האפשרויות היא שבית הספר יפנה את ההורים אל אחד המכונים המקושרים לבית הספר. אפשרות נוספת היא שההורים פונים ישירות אל רופא הילדים בקופת החולים, והוא מפנה את הילד לנוירולוג ילדים או לפסיכיאטר, אשר יסתייע בכלים אבחוניים שונים לשם אישוש או שלילת החשד להפרעה. סוג אחד של אבחונים הוא אבחונים פסיכו דידקטיים.
אבחונים פסיכודידקטיים מה ההבדל ביניהם לבין אבחון דידקטי
![אבחון פסיכודידקטי אבחון פסיכודידקטי](https://kavkeshev.co.il/wp-content/uploads/2013/04/אבחון-טובה.jpg)
הורים רבים נתקלים מול התרחיש שבו הם מתבקשים להגיע אל בית הספר, ובשיחה עם המחנך והיועץ הבית ספרי הם מדווחים כי לילד יש קושי בלימודים, על אף היותו חכם ונבון, ועולה הצורך לפנות לאבחון מקור הקושי. אחת האפשרויות היא שבית הספר יפנה את ההורים אל אחד המכונים המקושרים לבית הספר. אפשרות נוספת היא שההורים פונים ישירות אל רופא הילדים בקופת החולים, והוא מפנה את הילד לנוירולוג ילדים או לפסיכיאטר, אשר יסתייע בכלים אבחוניים שונים לשם אישוש או שלילת החשד להפרעה. סוג אחד של אבחונים הוא אבחונים פסיכו דידקטיים.
מהם אבחונים פסיכו דידקטיים ומהי מטרתם?
אבחון פסיכו דידקטי מיועד לבדוק את מקור קשיים בהיבט הלימודי, ואת השפעתם על מצבו הפסיכולוגי של הילד.
אבחונים פסיכודידקטיים הינם למעשה שני סוגי אבחון המשולבים יחדיו. תפקידו של האבחון הדידקטי הוא לאתר ולסווג את לקויות הלמידה של התלמיד, ואילו האבחון הפסיכולוגי מעריך את יכולותיו הקוגניטיביות ואת הקשיים, ומיועד לבחון את הקשיים הנפשיים והרגשיים אצל התלמיד, במידה והם קיימים. לעתים מכנים אנשי מקצוע את האבחונים הפסיכו דידקטיים גם בשם "אבחונים משולבים".
מהם מרכיביהם של האבחונים הפסיכו דידקטיים?
האבחון הפסיכו דידקטי משלב את בחינת תפקודם של התחום הדידקטי והתחום הקוגניטיבי-נפשי, ואת הקשרים הדו כיווניים ביניהם. האבחון מיועד להעריך ולבחון את תפקודי הלמידה וכן את התפקודים הקוגניטיביים-שכליים, אשר פועלים בבסיס הלמידה, כשבמקביל ניתנת התייחסות לקשיים וליכולות בהיבטים הרגשיים, החברתיים, האישיותיים וההתנהגותיים.
מה כוללים האבחונים הדידקטיים?
באבחון הדידקטי נבחנים תפקודי הלמידה והשפה, התפקוד גרפו-מוטורי, מנגנוני הלמידה, תפקודי הזיכרון על מגוון סוגיו, וכן מוערכים יכולות חשיבה, פונקציות ניהוליות, תפקודי קשב ולקויות למידה שונות. במידת הצורך תהיינה המלצות לפנייה אל אבחונים ספציפיים, וכן המלצות לתוכנית טיפולית והתאמות בלמידה. את האבחון הדידקטי רשאי לערוך מאבחן אשר הוסמך מטעם משרד החינוך, כשעל פי רוב הוא נערך באמצעות מורה המתמחה בתחום תיקון תפקודי למידה, שהוסמך לבצע אבחונים דידקטיים כחלק ממסגרת תפקידו.
ממה מורכב החלק הפסיכולוגי באבחונים פסיכו דידקטיים?
החלק הפסיכולוגי של האבחון מורכב מהערכת התחום הקוגניטיבי והתחום הרגשי. בהיבט הקוגניטיבי מתקיימת הערכת רמת המשכל, ובתחום הרגשי מתקיימת הערכה של הקשיים לצד התפיסה העצמית, היכולות החברתיות, תפיסת המציאות וכדומה. המלצותיו של האבחון הפסיכולוגי יעניקו התייחסות למסגרות החינוכיות המתאימות, אופי הטיפול, סוג ההתאמות מטעם משרד החינוך ועוד. מטרת המרכיב הפסיכולוגי הכלול באבחון הפסיכו דידקטי היא להעמיק את ההבנה לגבי החלקים הרגשיים והקוגניטיביים בתפקוד האקדמי, על מנת לקבל תמונת מצב כוללנית לגבי אופי הבעיה על כל היבטיה השונים.
מהות חשיבותם של האבחון הפסיכו דידקטיים?
אחד הנדבכים המרכזיים באבחון הפסיכו דידקטי הוא הערכת מנת המשכל, שמטרתו לבחון את כל המקורות האפשריים ללקות הלמידה. באמצעות הערכת מנת המשכל קיימת אפשרות לאמוד את הפוטנציאל השכלי הנקי, ולבחון את ההשלכות של הקשיים הדידקטיים על ההיבטים הקוגניטיביים ואת הקשר הדו כיווני ביניהם. חשיבות הבנת הקשר הדו כיווני בין הקשיים הדידקטיים לבין הקשיים הקוגניטיביים נובעת מהעובדה שלעתים קרובות מקורם של הקשיים הלימודיים הוא בבסיסו רגשי, ולא פעם לקשיים הלימודיים יישנן השלכות על ההיבט הרגשי.
אנשי מקצוע הרשאים לערוך אבחונים פסיכו דידקטיים
את החלק הפסיכולוגי של האבחון הפסיכו דידקטי רשאי לערוך גורם מקצועי מורשה בלבד, שהינו פסיכולוג מומחה, שעבר הכשרה ייחודית המאפשרת לו לעסוק בתחום האבחון הדידקטי, או פסיכולוג שאינו מומחה בתחום, כשהאבחון הפסיכו דידקטי כולו מתבצע בשיתוף פעולה עם מאבחן דידקטי בעיבוד הממצאים והסקת המסקנות. האבחון מהווה דו"ח אינטגרטיבי אשר מורכב מהמלצות, מסקנות וסיכום כל הממצאים, כשהנפקת הדו"ח הינו באחריות הפסיכולוג.
מתי יש לפנות אל אבחונים פסיכו דידקטיים?
ההפניה לאבחונים פסיכו דידקטיים מומלצת בנסיבות בהם התלמיד נתקל בקשיים נרחבים, או כשהכשלים בתחום הלמידה הינם חמורים במיוחד. סיבות אפשריות נוספות הן כקיים החשד כי בקשיי התלמיד מעורבים גורמים רגשיים, או שישנה אי בהירות לגבי רמת המשכל שלו, אשר בגינה נובעים הכשלים הלימודיים. נסיבות נוספות הן בחינת מסגרת חינוכית מומלצת, או לשם התאמות בבחינות, הנערכות מטעם משרד החינוך.