גליה רוקח – אבחון דידקטי

המודעות לנושא לקויות הלמידה נמצאת בעשורים האחרונים בעלייה מתמדת. כמעט כל מי שעובד במערכת החינוך או שיש לו ילדים הלומדים בה, מכיר ילד או ילדה המתמודדים עם לקות למידה, מקבלים התאמות שונות בבית הספר או סיוע במגוון דרכים על מנת לעמוד באתגרים שמזמנת להם לקות הלמידה. מה שפעם היווה סטיגמה ובושה גדולה הולך ונהיה מדובר בפתיחות, עם ההכרה בעובדה שלקויי למידה אינם עצלנים או בורחים מהתמודדות אלא פשוט זקוקים לעזרה.

עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שאף על פי העלייה במודעות לקיומן של לקויות למידה, עדיין- לרוב האנשים הפוגשים את התלמיד המתמודד עם לקות שכזו- חסרה מידה מספקת של הבנה לגבי הצרכים והאפשרויות של תלמיד זה.

גליה רוקח, מאבחנת דידקטית מוסמכת, מבקשת לשפוך קצת אור על תהליך ההיכרות עם התלמיד לקוי הלמידה, ועל החשיבות שבאבחון נכון ומעמיק עבור התלמיד ועבור המערכת העובדת עמו.

אבחון דידקטי- מדוע זה כל כך חשוב?

האבחון הדידקטי הוא הכלי המרכזי לאבחון קיומה של לקות למידה. התשובה לשאלת חשיבותו של אבחון דידקטי נוגעת בשני היבטים מרכזיים של חוויית התלמיד במערכת החינוך: ההיבט הלימודי וההיבט הרגשי.

מההיבט הרגשי, אבחון דידקטי עשוי להוות תיקון לעוול "היסטורי" הנובע מאופיין של לקויות למידה. בניגוד ללקויות חמורות יותר (כמו פיגור שכלי או הפרעות תקשורת)- לקויות למידה אינן נראות לעין. למעשה, התלמיד לקוי הלמידה מתפקד באופן תקין לחלוטין עד הרגע בו הוא נדרש לעשות שימוש ביכולות הלקויות שלו (למשל- לפתור מבחן בחשבון). מצב זה עלול ליצור תמונה מוטעית, שבה התלמיד מתויג כעצלן או סרבן למידה, ולזכות ליחס ביקורתי ושיפוטי במקום לאמפתיה ולהבנה שהוא כה זקוק לה. מסיבה זו, תלמידים רבים המתמודדים עם לקויות למידה מועדים לפתח פגיעה בדימוי העצמי שלהם, תסכול, תחושת חוסר מסוגלות וניכור מהסביבה, והדבר אף עשוי להכריע לגבי היחס שלהם ללמידה בכלל (גם בתחומים בהם אין להם כל קושי). אבחון דידקטי בעצם מאפשר לתלמיד כזה לסנגר על עצמו ולהבהיר לסביבה שלו שהוא לא סובל מבעיית מוטיבציה או עצלות, אלא מקושי אמיתי שמצריך סיוע ותמיכה.

מההיבט הלימודי, אבחון דידקטי מאפשר לתלמיד ולמערכת להבין את מהות הקושי וחשוב מכך- את מהות הסיוע הנדרש. האבחון הוא תהליך מקיף שבו נבדקת רמת תפקודו של המאובחן במיומנויות הלימודיות הבסיסיות (קריאה, כתיבה ויכולת חשבונית), ובנוסף נבדקת שורה של יכולות קוגניטיביות שיחד מרכיבות את תהליכי הלמידה. יכולות אלו כוללות את כישורי התפיסה (חזותית, מרחבית, שמיעתית), תפקודי הזיכרון (לטווח ארוך או לטווח קצר), תפקודי גרפו- מוטוריים ווזיו- מוטוריים (כתיב, העתקה, שרטוט, תיאום יד- עין) ותפקודי שפה דבורה (אוצר מילים, ארגון מסר מילולי, מודעות פונולוגית וכיוב'). כמו כן, האבחון בוחן היבטים של סגנון העבודה (התארגנות, קצב העבודה, מידת הבקרה על טעויות, אסטרטגיות למידה). קושי בכל אחת מהיכולות הנבדקות עשוי להסביר קשיים לימודיים שהתלמיד מפגין. לדוגמא: קושי במתמטיקה עשוי לנבוע מבעיה בזכירה של נוסחאות וכללים, או מקושי בתפיסה חזותית המקשה על הבנה ועיבוד של סימנים ומספרים. אבחון דידקטי, כשהוא נעשה באופן שבאמת מביא בחשבון את כל ההיבטים של תפקודו הלימודי של המאובחן, מאפשר הבנה של הסיוע המתאים לילד זה, וגם עוזר להכיר את תחומי הכוח והחוזק שלו, שעשויים לשמש ככלי בהתמודדות עם התחומים היותר חלשים.

לא רק חולשה, אלא גם כוח…

גליה רוקח רואה בהתייחסות דווקא לנקודות החוזק העולות מהאבחון כעוגן המשמעותי של התקדמות הילד לקראת התגברות על המכשול שניצב בפניו. מתוך גישה זו, גליה מזמינה ילדים (והוריהם) ה"חשודים" כסובלים מלקות למידה לבוא ולגלות את הכוחות והיכולות הקיימות בכל אחד מהם, על מנת לשפר את תפקודם הלימודי ואת איכות חייהם. גליה, בוגרת תואר שני בלקויות למידה מטעם אוניברסיטת בן גוריון, היא בעלת ניסיון עשיר בעבודה אבחונית ובהוראה מתקנת עם מגוון אוכלוסיות וגילאים.

נכתב ע"י: פורטל אבחון