גליה רוקח – לקויות למידה

מהי לקות למידה?

המושג לקות למידה הינו מושג שהתקשו במהלך השנים להגדירו כך שעד היום ישנן גישות שונות הבוחנות את הגדרתו. הסכמה שכן קיימת במהלך השנים ובין הגישות השונות מדברות על פער בין הפוטנציאל הגלום בילד לעומת רמת התפקוד שמפגין, וזאת כל עוד הבעיות הן אינן תולדה של בעיות חושיות או של גורמים חיצוניים כגון איכות ההוראה. מהות הפער נמצא בין הפוטנציאל האקדמי שמפגין הילד לעומת הפוטנציאל האקדמי שמוערך שקיים בו.

ההגדרה הרפואית ללקות למידה היא הפרעת למידה שנוצרת כאשר הישגי הפרט הינם במידה משמעותית מתחת לגילו, למצופה מרמת לימודיו ומרמת המשכל שלו. הגדרה זו מנחה את השירותים הפסיכולוגים והחינוכיים והיא שייצרה את האבחון הדידקטי שנועד לזהות את קיומו של פער זה.

נקודת ההנחה הראשונית הינה שלקות למידה הינה התפתחותית אך היא פוגעת בעיקר בתפקודים האקדמיים ומפריעה להגיע להישגים המצופים. עיקר הקשיים יבואו לידי ביטוי במטלות שמחייבות כישורי קריאה, כתיבה ומתמטיקה. על אף שזו לקות שעיקרה הוא תפקוד אקדמי, לא אחת היא תפריע לפעולות ומיומנויות נוספות בחיי היומיום. הסיבה לכך היא תחושת התסכול וחוסר האונים שמייצרת הלקות ואלו בתמורה מייצרים קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. קשיים אלו יכולים להיות תולדה של קושי התארגנות בסביבה, של הקושי בעיכוב תגובה, הבנת מצבים חברתיים לעיתים וכיו"ב. קשיים חברתיים והתנהגותיים אלו יכולים לשבש את מהלך החיים התקין אך חשוב מאוד לזכור שהם לא חלק מההפרעה אלא תחלואה נלווית שניתן לבטל או להקטין את השפעותיה במידה וההתמודדות עם ההפרעה תהיה יעילה.

לקות למידה הינה לקות הטרוגנית מאוד והיא אינה זהה בקרב האנשים, ייתכן אף במשפחה אחת שני ילדים עם לקויות למידה מאוד שונות האחת מהשנייה. מלבד הבדלים בינאישיים ישנם הבדלים תוך אישיים כך שבחלק מהתחומים התפקוד יהיה תקין ובהתאם לנורמה לעומת תפקודים אחרים שיהיו גבוהים יותר ואחרים שיהיו נמוכים. חשוב לזכור כי זו אינה לקות של ילדים בלבד והיא קיימת גם בבגרות, יתרה מכך חשוב לזכור כי גם עבור מבוגרים ניתן לבצע תהליך אבחוני מקיף וכולל שיספק תוכנית עבודה.

חשוב לזכור שלקות למידה לא מקושרת בהכרח עם התחום הקוגניטיבי ורמת האינטליגנציה של האדם. אדם בעל לקות למידה יכול להיות בעל אינטליגנציה נמוכה, תקינה ואף גבוהה. חשוב שהמערכת בה מצוי הילד תעשה ניסיון אמיתי ומלא לשפר את יכולותיו של ילד שיוגדר כבעל קשיים או בעל לקות למידה. וחשוב מאוד לזכור כי המערכת אינה רק מערכת החינוך אלא כל מערך חייו של הילד צריך להתגייס למען מטרה זו (המערך המשפחתי, החוגים בו הוא משתתף, המערך הרפואי והפרה רפואי וכיו). כל המערכות השונות בהן הילד שותף צריכות לעבוד בשיתוף פעולה מלא על מנת שהילד יצליח למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.

על מנת לעזור לזה שאובחן עם לקות למידה חשוב לעבור תהליך של הוראה מתקנת. תהליך זה ינסה לשפר ולמקסם את הפוטנציאל באותם התחומים שבהם הקושי בא לידי ביטוי. חשוב לדעת שהוראה מתקנת או טיפול לא יעלימו את הלקות אלא רק יעזרו לילד להגיע למקסימום הפוטנציאל שמתאפשר לו לצד קיומה של הלקות.

ילד עם לקות למידה במערכת הבית ספרית:

התמודדות של ילד עם לקות למידה במערכת הבית ספרית מצריכה סבלנות רבה מצד אנשי המקצוע, יכולת הכלה של המערכת ופעולות רבות של ניסוי וטעייה על מנת להבין מהי הדרך להגיע אל אותו הילד ולייצר למידה בקרבו. חשוב כי צוות בית הספר יהיה בקשר שותף עם הורי הילד ועם אנשי המקצוע השונים עמם עובד הילד. הלימה בין התהליכים השונים תיצור סביבת חיים מאורגנת ואחידה לילד, דבר החשוב מאוד לילד עם לקות למידה.

ארגון וסדר יום

ילד עם לקות למידה צריך סדר יום מאורגן ומסודר שיאפשר לו להתמודד עם עומס המטלות והדרישות שיש ממנו. חשוב לזכור שעבור ילד עם לקות למידה המטלות והדרישות הן אתגר גדול יותר לעומת ילד ללא כל קושי. סביבת הלמידה צריכה להיות מסודרת ומאורגנת על מנת לאפשר למידה איכותית. למידה בסביבה מבולגנת ובלתי מאורגנת לא תאפשר למידה והילד ייגרר לגירויים לא רלוונטיים. לפני תהליך הלמידה צריך לארגן את כל החומר בצורה מסודרת ורצוי לא להסתמך על החומר שהוא כתב / לא כתב בכיתה שכן לעיתים מתפספס חלק מהידע – לא מספיקים לכתוב, לא מספיקים לשמוע וכיו"ב.