הורים לא מעטים נקראים לשיחה עם מחנכת הכיתה או עם היועצת הבית ספרית, בה הם מדווחים כי לילד יש קושי בלימודים. הקושי עשוי להיות בקריאה, כתיבה, מתמטיקה או מקצועות נוספים הנובעים באופן ישיר מהקושי ברכישת המיומנויות הבסיסיות.
דיסלקציה: האמצעים לזיהוי לקויות למידה
הורים לא מעטים נקראים לשיחה עם מחנכת הכיתה או עם היועצת הבית ספרית, בה הם מדווחים כי לילד יש קושי בלימודים. הקושי עשוי להיות בקריאה, כתיבה, מתמטיקה או מקצועות נוספים הנובעים באופן ישיר מהקושי ברכישת המיומנויות הבסיסיות. קרוב לוודאי שחלק לא מבוטל מן ההורים כבר נחשפו בבית לקושי בעת ניסיונם לסייע לילדם בהכנת שיעורי הבית, כמו לדוגמה קריאה איטית ומקוטעת, העתקת שאלות מן הלוח באופן חלקי בשל כתיבה איטית במיוחד, כתב יד בלתי ברור, שגיאות כתיב, הילד עונה בצורה נכונה על שאלות בעל פה אך מתקשה לענות עליהן בכתב ודוגמאות רבות נוספות. בנסיבות הללו קיימת המלצה להורים לפנות לאבחון בשל החשד כי ילד ישנה דיסלקציה או לקות למידה אחרת. ההגדרה המקובלת ל"ליקויי למידה" מתאפיינת בפער הניכר שבין היכולת הפוטנציאלית לבין הישגים נמוכים בפועל במיומנויות אקדמאיות כמו זכירת אינפורמציה, קריאה, מתמטיקה או כתיבה. בהתאם להגדרה, ההישגים בפועל של התלמיד נמוכים משמעותית יחסית למצופה מבני גילו, השכלתו ורמת משכלו.
הדיסלקציה והשלכותיה המשניות
המושג "לקויות למידה" כולל בתוכו מגוון רחב של לקויות שבתוכן הדיסלקציה, הדיסגרפיה, הדיסקלקוליה, לקויות הלמידה הבלתי מילולית, הדיספרסיה והפרעות הקשב והריכוז. הדיסלקציה הינה קושי למידה ייחודי ביכולת הקריאה. אנשים בעלי דיסלקציה מתקשים בפענוח הקוד הגראפי של האותיות והצלילים המופקים מן האותיות הללו. הקושי בקריאה נובע מכשל במנגנונים שבבסיס רכישת מיומנות הקריאה כמו מודעות, זיכרון פונולוגי וכדומה. הדיסגרפיה הינה קושי בכתיבת אותיות העשוי לנבוע מכשל בתפקוד הגרפו מוטורי. ישנם אנשי מקצוע הסבורים כי הדיסלקציה והדיסגרפיה הן למעשה לקות אחת הבאה לידי ביטוי באופנים שונים, ואולם, על אף חילוקי הדעות בתחום קיימת הסכמה כי קיים הקשר הדו כיווני בין הדיסלקציה לדיסגרפיה ולשאר לקויות הלמידה. לדיסלקציה יש השלכות הן בהיבט הלימודי והן בהיבטים נוספים. תלמיד המתקשה במיומנות הקריאה יקדיש משאבים רבים על מנת לפענח את הכתוב, והתופעה תפגע ביכולת הבנת הנקרא שלו. פעולה זו פוגעת ביכולתו להשתמש במיומנות הקריאה על מנת לרכוש ידע ולקרא טקסטים כתובים בכל המקצועות הלימודיים אותם הוא נדרש ללמוד. ההשלכות העשויות לנבוע מכך הן ההשלכות הרגשיות והחברתיות, כשלא פעם התלמידים הללו נתפשים כבעלי כישורים לימודיים נמוכים יותר והם עשויים לחוש בידוד חברתי.
תהליך אבחון הדיסלקציה
ישנם כיום מכונים המתמחים באמצעי אבחון מגוונים. המבדקים השכיחים ביותר הם האבחון הדידקטי או הפסיכו דידקטי במידה ועולה חשד כי בנוסף לדיסלקציה ישנה גם הפרעת קשב וריכוז, או לחלופין קיימת אצל הילד בעיה רגשית הנובעת מן הלקות. בכל השיטות השלב הראשוני הוא איסוף המידע על התלמיד, במטרה לגבש תמונת מצב כללית בסיסית. איסוף המידע מתבצע באמצעות מילוי שאלונים על ידי התלמיד וההורים, וראיון התלמיד והוריו. האבחון הדידקטי בוחן את יכולותיו הקוגניטיביות של התלמיד כמו עיבוד המידע, ההתארגנות, הזיכרון, הקשב, החשיבה וכדומה. כמו כן נבדקים כישורי הקריאה, הכתיבה, והבנת הנקרא. האבחון הדידקטי הינו אבחון המקיף את כל תחומי הלמידה. ישנה גם היכולת לכלול באבחון תחומים נוספים כמו אנגלית ומתמטיקה במידה ועולה החשד לדיסקלקוליה. ההבדל בין המבדק הדידקטי לפסיכו דידקטי הוא באבחון הפסיכולוגי, הבא לבחון את ההשפעות הרגשיות או הקוגניטיביות על כישורי הלמידה, וגם להעריך את רמת המשכל של התלמיד. השלב האחרון באבחון הוא ניתוח הממצאים, שיחת סיכום והמלצות להמשך טיפול.
השיטות השכיחות לטיפול בדיסלקציה
במידה והילד אותר כלוקה בדיסלקציה השיטה השכיחה והיעילה ביותר היא ההוראה המתקנת. זוהי שיטה יחידנית בה התלמיד מקבל תמיכה בלימודים על מנת לצמצם את הפערים שנתגלעו בעקבות הלקות. ייחודיותה של ההוראה המתקנת היא בשימוש באמצעים שאינם שגרתיים, תוך ניצול כישוריו של התלמיד ונקודות החוזק שלו במטרה לסייע לו להשתמש בכלים הללו ולנצלם, כדי לרכוש ידע בתחומים בהם הוא מתקשה. בניגוד לשיטת הלימוד הנהוגה לכלל התלמידים, ההוראה המתקנת מתאימה את עצמה אל התלמיד ומעניקה לו גם כלים אסטרטגיים על מנת לעקוף את מגבלת הדיסלקציה בה הוא לוקה, ולהתמודד עם החומר הלימודי תוך מימוש מקסימאלי של הפוטנציאל הטמון בו. טיפול נוסף הוא הטיפול הרגשי, כאשר לא מעט תלמידים עם לקויות למידה כדוגמת הדיסלקציה, אשר חווים כישלונות חוזרים ונשנים, מפתחים דפוסים רגשיים המשפיעים באופן ישיר על יכולותיהם האקדמיות. קיימים טיפולים נוספים בעיקר בתחום הרפואה האלטרנטיבית, וקיימת גם ההתאמה של הסביבה הלימודית אל הילד, באמצעות הקלות המכונות "התאמות" המוענקות באמצעות משרד החינוך. ההקלות הללו ניתנות בהתאם להמלצות של האבחון הדידקטי והן עשויות לכלול תוספות זמן, הקראת שאלונים, מבחן בעל פה וכדומה.