האם הילד שלי היפראקטיבי?

היפראקטיבי או פשוט ילד מתבגר

אחת השאלות שההורים שואלים את עצמם כאשר הילד הצעיר שלהם מגיב בהיפראקטיביות או אימפולסיביות היא האם הילד סובל מהפרעת התנהגות כלשהיא. בדרך כלל מתחילים "לחרוש" את האינטרנט במידע על הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, אך לא תמיד מקבלים תשובה. לפעמים לילד יש הפרעה שבאה לידי ביטוי בצורה אחרת ממה שכתוב בטקסטים, לפעמים התנהגות אימפולסיבית היא תוצאה של חינוך קלוקל ולאו דווקא הפרעה מולדת.

כדי לדעת בוודאות אם הילד אכן סובל מהפרעת קשב וריכוז צריך לשלול כל בעיה אחרת. השאלה הראשונה שצריכה להישאל אמורה לקבל תשובה באמצעות תצפית על הילד. למשל, אם נראה לי שהילד אימפולסיבי, כדאי לשים בצד דף ועט. יש לבנות בה טבלה שיש לה כותרות של תאריך, שעה, אורך ההתנהגות הנצפית, ותאור ההתנהגות הנצפית. בכל פעם שאני כהורה מרגיש התנהגות חריגה של הילד, עלי לציין בדף מה קרה. ייתכן ויתגלו פרטים מעניינים. לדוגמה; חברתי נהגה לתת לילד שלה טבליית שוקולד בכל יום בשעה ארבע אחר הצהריים, כאשר חזר מיום בגן. בשעה ארבע ושלושים לערך, החל הילד להיות היפראקטיבי, מה שבא לידי ביטוי בהתנהגות תזזיתית בבית. הילד היה רץ וקופץ, דורש ממנה להיות קשובה לו, ואם היא לא הגיבה היו מתלוות לכך צעקות והתנהגות תוקפנית, הוא היה מזיז את הצעצועים מהמדף בהינף יד גורף ועוד. החברה כמובן לא קישרה בין השוקולד להתנהגות הילד, ורק ציינה שקצת אחרי שהוא מגיע הביתה הוא מתחיל להתנהג נורא בכגדרתה. רק לאחר שערכה את הטבלה, הבינה שעודף הסוכרים בדמו של הילד גרם להתנהגות הזו. בעצה עם מומחה החליפה בהתחלה את הטבלית בפרי מתוק -אבטיח או מלון, ולאחר מספר ימים בפרי פחות מתוק – בננה או תפוח. בשלב השלישי העניקה לילד עוגייה – הפעם מלוחה ולבסוף סנדוויץ' קטן עם מילוי בריא. ההתנהגות התזזיתית של הילד פחתה בהדרגה ועימה הגיעה רווחה לכל המשפחה. באמצעות הטבלה ההורה יכול לפעמים ללמוד על עצמו ולא רק על הילד. גם זו לטובה.

דוגמה אחרת היא ילד שתבע כל הזמן את תשומת ליבה של האם, כאשר היה חוזר מיום קצר בגן. האם, שרצתה לנוח בצהריים, נאלצה להשכיב אותו איתה במיטה, וכמובן ששניהם לא נחו. לאחר כחודש קשה, פנתה האם לגננת וסיפרה על התנהגות הילד. הגננת הזמינה אותה להגיע לגן כשעה לפני שהילדים הולכים הביתה. האם הגיעה למספר פעמים לגן. אז הסתבר כי יום הלימודים מסתיים בריכוז, וכי הילד אף פעם לא משתתף בו מיוזמתו. שיחה בין הגננת לאם עזרה לפתור את הבעיה. הגננת החלה להטיל על הילד משימות בריכוז, פנתה אליו מדי מפגש, והילד שזכה לתשומת לב בריכוז הפך לפופולארי יותר בגן. הילדים האחרים שיתפו אותו יותר והוא החל לחוש טוב יותר בגן. התוצאה הייתה שהילד היה רגוע יותר בבית, שבע רצון מהגן ואם יכלה לנוח בשלווה – מה שתרם גם ליחסה לילד בבית.

מחפשים מומחה להיפראקטיביות?

מלאו טופס זה ואנו נעזור לכם לאתר את המומחה

* השרות ניתן ללא עלות

[contact-form-7 id="1996" title="מחפשים מומחה אוטומטית"]