מאבחנים קשב וריכוזלהפרעות הקשב והריכוז עשויות להיות השפעות בהיבטים רבים, כשאחד מהם הוא ההיבט הרגשי. כבר מגיל צעיר מסתמן הילד הלוקה בהפרעת הקשב כתלמיד שאינו ממצה את כל יכולותיו, כשהתווית והלחץ הסביבתי בנוסף לכישלונותיו בתחום הלימודי, יוצרים תסכול וצער הן לילד והן לסביבתו. החוויות השליליות הישירות והעקיפות הנובעות מהפרעות הקשב, במידה ואינן מטופלות, עשויות לפגוע בילד בהיבט הרגשי וליצור פגיעה משמעותית בדימוי העצמי שלו, כשהכישלונות המצטברים לאורך זמן עלולים לגרור לאופי התפתחותי כרוני של הימנעות מאתגרים בהם קיים חשש לכישלונות נוספים. ההשלכות עתידיות הינן משמעותיות בחייו של הילד כבוגר, והיעדר טיפול עלול לנתב את הילד אל מסלולי חיים בהם קיים פער משמעותי בין יכולותיו הפוטנציאליות לבין היכולות הממומשות בפועל.
שיטות הטיפול בהפרעות הקשב
המטרה המרכזית של הטיפול בהפרעות הקשב והריכוז הינה שיפור מקסימאלי של התפקוד, תוך הימנעות מקשיים משניים הנובעים מן ההפרעות. טיפול יעיל מחייב התערבות רב מערכתית המורכבת מגורמים מקצועיים מתחומים שונים שבכללם טיפול רפואי, חברתי ופסיכולוגי. השילוב עשוי לכלול אנשי מקצוע רפואיים כמו נוירולוג או פסיכיאטר לצד טיפול פסיכולוגי או רגשי, המשלבים הדרכת הורים, התאמת הסביבה לצרכי הילד וכדומה. קיימות גם שיטות הטיפול הטכנולוגיות המשפרות תפקודים לטווח הארוך כמו האימון המוחי, הנוירו פידבק וביו פידבק, וישנו גם האימון האישי לבעלי ההפרעות הקשב. לצד כל אלה זוכה לרוב התלמיד גם להוראה מתקנת שמטרותיה הן צמצום הפערים הלימודיים לצד פיתוח אסטרטגיות למידה יעילות על מנת לעקוף את מגבלותיה של הלקות. לא כל בעל הפרעת קשב נזקק לכל מגוון הטיפולים האפשריים, ומבדקים מקיפים מתאימים את אופי הטיפול לצרכיו הייחודיים של המטופל. ואולם, ככל שההפרעה נחשפת בשלב מאוחר יותר, גדל הסיכוי להזדקקות לטיפול רגשי.
שיטות לטיפול רגשי בהפרעות הקשב והריכוז
לרוב, עולה הצורך בטיפול רגשי בעת חשיפת הפרעת הקשב כשהמטרות בהתערבות הפסיכולוגית הן יצירת שינוי בדפוסי המחשבה של הילד ואת מצבו הרגשי. כשהפרעת הקשב מאותרת בגיל צעיר, המענה הטיפולי מתמקד בקשיים והתסמינים הישירים של ההפרעה, אך ככל שהטיפול מתבצע בשלבים מאוחרים יותר עולה הצורך בטיפול הרגשי על מנת לסייע לילד להסיר את המשקעים הרגשיים. הטיפול הרגשי בילדים הינו תהליך איטי שלעתים נמשך כשנה ואף יותר, כשבאופן הדרגתי מפתח הילד קשר המושתת על אמון המאפשר לגעת ברגשות. ישנן שיטות רבות לטיפול רגשי כמו טיפול בתנועה בדרמה ובאמנות. בנוסף, ישנם טיפולים רגשיים המסתייעים בבעלי חיים כמו רכיבה טיפולית, ואחרים מכווננים במיוחד אל הילד כמו טיפול רגשי באמצעות טיפוס על קיר, טיפול בבישול ואף טיפול בצילום, כשהמטרה היא לעקוף את ההגנות והמחיצות הרגשיות אותן בנה הילד מסביבו דרך תקשורת בלתי מילולית, שבאמצעותה רוכש הילד משוב ולומד לרקום יחסים של אמון ופתיחות עם המטפל.
טיפול רגשי באמנות
אחת הדרכים לטיפול רגשי היא התראפיה באמנות המהווה אמצעי נוסף לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. טיפול רגשי באומנות עוסק בציור, פיסול, משחק ותיאטרון, ומסתייע בכוחה המרפא של האומנותיות עבור הטיפול בקשיים הנפשיים, דרך יצירת סביבה מגוננת המגמישה את דפוסי ההגנה של הילד המטופל ומטפחת את כוחותיו הנפשיים. הטיפול הרגשי באומנות מהווה צינור מגשר בין עולמו הפנימי של הילד לבין עולמו החיצוני, כשהגישור יוצר אינטגרציה בין שני העולמות הללו. הדמיון והיצירתיות מהווים כלים שבאמצעותם מבינים הילדים ביתר קלות את עצמם ומביעים רגשות. היכולת להביע רגשות באמצעות הציור, הפיסול או המשחק מעניקה לילדים את האפשרות להתבונן על הסיטואציות ולבחון מצבים אישיים, חברתיים ורגשיים מן הצד, בעיניים אחרות ומזווית ראייה שונה, תוך שמירה על מעורבות וריחוק בו זמנית. טיפול רגשי באמצעות משחק מסייע לילד לפרוק את תסכולו, כישלונותיו וסבלו, כשבמקביל לומד הילד לשלוט בתרחישים ולהגיע לתובנות. הטיפול הרגשי באמנות מבוסס על ספונטניות, ודרכו מפתח הילד את משאביו האישיים הכוללים דמיון, דיבור, רגש ותנועה.