בשנים האחרונות גברה המודעות לקשיים שמערימות הפרעות קשב וריכוז (ADHD) עבור הסובלים מהן. על רקע שורה ארוכה של נתונים המצביעים על כך ששכיחות הבעיה באוכלוסייה רק גוברת עם השנים, יחד עם אחוז המאובחנים בה, עולות מספר שאלות: מה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם הקושי? כיצד ניתן לתפקד באופן ראוי בחברה, ללמוד בצורה תקינה, לעבוד ולהתפרנס בכבוד? כדי לענות על השאלות האלה חשוב להכיר את הזכויות המוענקות כיום לסובלים מהפרעות קשב וריכוז ממדינת ישראל.
הכול מתחיל באבחון
אבחון הפרעת קשב, מטבע הדברים, הוא צעד מרכזי בדרך להתמודדות עם הבעיה, כאשר אסור לשכוח: מוצעים כיום הרבה מאד פתרונות עבורה (ולא רק ריטלין). האבחון המוקדם הוא קריטי בעיקר במקרה של ילדים, וזאת עקב הקשיים שמציב עבורם המצב של הפרעת קשב וריכוז. ילדים הסובלים מהבעיה עלולים להשתרך מאחור בלימודים, לסבול מקשיים פסיכו-התפתחותיים ובמקרים קיצוניים אף לנקוט בהתנהגות שלילית, אפילו עד לרמת הפשיעה.
אבחון הפרעות קשב וריכוז אינו דבר פשוט, כאשר לא פעם קשה לעמוד על מימדי הבעיה, אם בכלל קיימת אצל הילד או המבוגר. ועדיין, יש כיום מספיק כלים שאמורים לאפשר לאבחן בצורה יעילה הפרעות קשב וריכוז ואימפולסיביות, ובכלל זה בחינת התסמינים שמגלה האדם המאובחן, ראיון אישי, מבחן TOVA ועוד. במצב הדברים הזה, הרי שאבחון לקוי או מאוחר של ההפרעה עלול להיות מוגדר כמצב של רשלנות רפואית במלוא מובן המילה, על כל ההשלכות של כך.
חוק הבריאות הממלכתי, על כל פנים, הופך את תמונת האבחון של הבעיה למעט פשוטה יותר. על פיו, כל ילד עד גיל 18 זכאי לאבחון מלא של ADHD, ללא תשלום, וזאת כאשר הוא עומד בקריטריונים שקבע משרד הבריאות. האבחון מתבצע על ידי קופות החולים, כחלק מסל הבריאות, כאשר מטרת העל שלו היא לקבוע תכנית טיפולים להתפתחותו של הילד, ולא בהכרח לבחון את ההתאמה שלו למוסדות ספציפיים או למסגרות חינוכיות שונות. אבחון למטרות אלה ניתן על ידי קופות החולים עבור ילדים מגיל שלוש עד שש, אם כי הוא אינו כלול בסל הבריאות.
סבסוד תרופות
צורת הטיפול הנפוצה ביותר ב-ADHD, כאמור, היא באמצעות ריטלין. מהבחינה הזו, אפשר לראות שגם כאן מספק משרד הבריאות מענה, במסגרת חוק הבריאות הממלכתי, שהאוכלוסייה הזכאית לשירות היא ילדים עד גיל 18. חוק הבריאות הממלכתי דורש מקופות החולים להעניק טיפול תרופתי לכל מבוטח שאובחן, לפני הגיעו לגיל 18, כסובל מהפרעות קשב וריכוז.
יש להדגיש כי נכון לנקודת הזמן הנוכחית, סל התרופות כולל בתוכו אך ורק את הריטלין ה”רגיל”, ולא את זה ארוך הטווח. חשוב להדגיש שקופות החולים עשויות בהחלט לסייע בסבסוד תרופות להתמודדות עם הבעיה גם עבור בוגרים, אם כי כאן המדיניות הספציפית של קופת החולים, או אפילו סוג הפוליסה של המבוטח, מגדירים את הסיוע שניתן, אם בכלל.
זכויות פיננסיות אחרות
זכויות נוספות עשויות להינתן לסובלים מהפרעות קשב, בין אם ילדים ובין אם מבוגרים. המקרה הראשון הוא של ילדים אשר מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב המצריכה תרופות נוספות מלבד ריטלין, ואשר זקוקים להשגחה – אלה עשויים לקבל גמלת ילד נכה וזכויות נוספות. עבור מבוגרים, עומדת במצבים חמורים האפשרות להיות מוגדרים כסובלים מנכות בגין ההפרעה, ועקב כך לקבל קצבת נכות כללית. אנשים שנקבעו עבורם 20% נכות רפואית לפחות מקבלים בחלק מהמקרים הטבות לצורך שיקום מקצועי, דוגמת מימון תואר או מקצוע, דמי שיקום ועוד.
עבור הורים לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הלומדים באחד ממוסדות החינוך המיוחדים בישראל, ניתנות שתי נקודות זיכוי ממס הכנסה. הטבות נוספות ניתנות בתחום החינוך, לרבות התאמות בבחינות הבגרות, בלימודים העל תיכוניים או בבחינה הפסיכומטרית, סיוע כספי לסטודנטים ועוד.