בעשורים האחרונים גדלה מודעות הציבור הכללי לתופעת הפרעת הקשב והריכוז. ילדים שבעבר סומנו כילדים בעייתיים או בעלי לקויות למידה מאובחנים היום כילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ואם בעבר נהגו להוציאם אל מחוץ למערכת החינוך הרגילה ולהעבירם למסגרות חינוך מיוחד, הרי שכיום באמצעות טיפולים מקצועיים, ילדים אלה לומדים ומתקדמים בתוך מערכת החינוך הרגילה ובמקרים רבים מגיעים להישגים אקדמאים לא פחות טובים משל חבריהם לספסל הלימודים אשר אינם בעלי הפרעה כזו.
בעשורים האחרונים גדלה מודעות הציבור הכללי לתופעת הפרעת הקשב והריכוז. ילדים שבעבר סומנו כילדים בעייתיים או בעלי לקויות למידה מאובחנים היום כילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ואם בעבר נהגו להוציאם אל מחוץ למערכת החינוך הרגילה ולהעבירם למסגרות חינוך מיוחד, הרי שכיום באמצעות טיפולים מקצועיים, ילדים אלה לומדים ומתקדמים בתוך מערכת החינוך הרגילה ובמקרים רבים מגיעים להישגים אקדמאים לא פחות טובים משל חבריהם לספסל הלימודים אשר אינם בעלי הפרעה כזו.
להפרעה יש גורמים רבים ומגוונים אשר נחקרים רבות והמחקרים אודותיה מפורסמים ובכך עולה המודעות של אנשי חינוך הורים וילדים לתופעה והחשש מפניה הולך ופוחת. אולם יהיו הגורמים אשר יהיו, אין מדובר במחלה בעלת סימפטומים חיצוניים בה ניתן להבחין בשינויי צבע, קול או חום גוף אשר יעידו כי לילד יש בעיה כלשהי. ומכאן נובע הצורך בפיתוח כלים מזהים אשר יסייעו לכל הגורמים בסביבת הילד לזהות מוקדם ככל הניתן את האפשרות כי ייתכן והילד סובל מהפרעת קשב, והפנייתו לטיפול מהיר כדי למנוע הידרדרות במצבו. אחד המזהים הבולטים ביותר בהיתכנות לקיומה של הפרעת ADHD הוא שינוי בהתנהגות הילד. באופן עקרוני ישנו מסלול התפתחות אנושי תקין ידוע, אשר בכל שלב בו עולות דרישות היכולת האנושית ותהליכים מורכבים יותר ויותר נבנים ונלמדים.
בעיות התנהגות כמזהה:
ככל שהתהליכים האנושיים הנלמדים הופכים מורכבים יותר ויותר כך ניתן לזהות באופן ברור יותר את הילדים אשר אינם מצליחים להתמודד עם הדרישות. חשוב לציין כי לא כל בעיות הלמידה הן תוצאה של הפרעת קשב וריכוז וכי ישנם גורמים רבים מאד היכולים להוביל לבעיות התנהגותיות של ילדים. אולם ככלל בעיית התנהגות מציינת כי לילד יש קושי מסויים בביצוע התהליך הנרכש וכי יש צורך לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בה בהתאם. אצל ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ניתן להבחין די בבירור על קושי ביצירת קשרים חברתיים, קושי בריכוז בביצוע מטלות ארוכות טווח, חוסר שקט מובהק, ועוד. ילדים הסובלים מ ADHD יהיו מעורבים באופן מוגבר בקטטות או בפעולות הכרוכות באלימות פיזית או מילולית. ילדים כאלה יתקשו להשתלב באירועים חברתיים כמו משחקים או פעילויות חברה אחרות, יתקשו לדחות סיפוקים מידיים, ובאופן כללי יבלטו כילדים לא-חברתיים הנדחים לא אחת על ידי בני גילם או על ידי סביבתם הקרובה.
הפרעת קשב לימודית או חברתית?
אם בתחילת הדרך חשבו אנשי המקצוע בתחום כי הפרעת הקשב פוגעת רק ביכולתו האקדמית של הילד, הרי שכיום ברור להם כי ילד הסובל מהפרעה כזו ייפגע במגוון רחב של תחומים, לרבות התחום החברתי. חוסר יכולתו לממש את הפוטנציאל הלימודי שלו, וחוסר יכולתו להתמודד עם תהליכים פשוטים, תוביל אותו בדרך כלל להתנהגות אנטי חברתית מסוג כזה או אחר, אשר בסופו של תהליך תביא לבידודו מהחברה הקרובה, ולהרחקתו. התנהגות אנטי חברתית יכולה לבא לידי ביטוי במספר אופנים, כך למשל יהיו ילדים אשר יבחרו בריחוק והתבודדות, ובכך ירחיקו את עצמם במו ידיהם מהסביבה החברתית שלהם, בעוד שלעומתם יהיו כאלה אשר יבחרו להפנות את התסכול שלהם מחוסר ההצלחה לבצע תהליכים פשוטים, כלפי סביבתם הקרובה והם יבחרו בהתנהגות אלימה (פיזית או מילולית) כלפי סביבתם הקרובה, מה שיוביל שוב לאותה תוצאה – הרחקה ובידוד חברתיים. בשני המקרים אבחון מקצועי ויעיל יביא לזיהוי מקור הבעיה, טיפול נכון והסרת המכשולים מדרכו של הילד. לעיתים דרוש יהיה טיפול תרופתי מסוג כזה או אחר, אולם ללא קשר לסוג הטיפול, אבחון מקצועי בשילוב טיפול מתאים יחזירו מהר מאד את הילד למסלול חיים חברתי תקין.