אחד הביטויים הנפוצים כיום הנשמעים כאשר מדברים על תלמידים בעייתיים או חלשים הוא הביטוי "הפרעת קשב וריכוז" , לכולנו נדמה כי בשנים האחרונות צצה לה מחלה חדשה שכל תלמיד שני לוקה בה. למעשה השימוש בביטוי הפך לכל כך נפוץ שישנם מקרים בהם כל בעיה התנהגותית ואפילו הפשוטה ביותר נקשרת מיד לביטי האמור.
אחד הביטויים הנפוצים כיום הנשמעים כאשר מדברים על תלמידים בעייתיים או חלשים הוא הביטוי "הפרעת קשב וריכוז" , לכולנו נדמה כי בשנים האחרונות צצה לה מחלה חדשה שכל תלמיד שני לוקה בה. למעשה השימוש בביטוי הפך לכל כך נפוץ שישנם מקרים בהם כל בעיה התנהגותית ואפילו הפשוטה ביותר נקשרת מיד לביטי האמור. אז מהי בעצם הפרעת קשב וריכוז ומתי יודעים מי באמת סובל מההפרעה הזו. ובכן בהגדרת ההפרעה נכללות מספר הפרעות אשר אובחנו וקוטלגו על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, בשילוב עם אנשי מערכת החינוך, כהפרעות הנגרמות מכשלים נוירולוגים המשפיעים באופן ישיר על יכולתו הבסיסית של התלמיד להפנים ולבצע תהליכים לימודיים מובנים.
מה באמת קורה לילד?
אצל תלמיד המאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז מתרחשים מספר תהליכים ביולוגיים הקשורים להולכה העצבית אל המוח, המפריעים לו לקיים אינטראקציה תקינה עם סביבת הלימודים שלו. הכשל הנוירולוגי אצל אותו תלמיד מונע ממנו את היכולת לסנן ולקיים מערכת פילטרים אשר מפרידה בין "מרכז התמונה" לבין "רעשי הרקע". כך למשל יתקשה תלמיד להתרכז בדברי המורה בשיעור כאשר אירוע סתמי ונטול חשיבות יתרחש בסביבתו, בין אם זה בתוך הכיתה ובין אם מחוצה לה. כך הדבר לגבי רעשים והפרעות נוספות. למעשה מוחו של הילד מדרג את כל האירועים כבעלי חשיבות זהה וכתוצאה מכך נדרש מוחו לטפל בכולם בו זמנית ובאותה תשומת הלב, בעוד שבפועל האירוע היחיד הדורש את תשומת ליבו של התלמיד הוא ההרצאה המושמעת על ידי המורה בכיתה. תלמיד רגיל מסוגל לבצע את הסינון האמור בפשטות וכך הוא פשוט מתעלם מרעשים סביבתיים או אירועים אחרים בסביבתו ומקדיש את מלוא תשומת הלב לדברי המורה. ההבדל בתוצאות הלימודים של שני התלמידים נראית עכשיו ברורה מאליה, וכעת ניתן להבין מדוע תלמידים בעלי הפרעת ADHD
יהיו ברוב המקרים תלמידים חלשים יותר מתלמידים שאינם סובלים מההפרעה.
מה ניתן לעשות במקרים של הפרעות קשב וריכוז?
על מנת לקבל החלטות בעניינו של תלמיד יש ראשית לאבחן אותו כסובל מהפרעת קשב וריכוז ורק אחר כך לקבוע את דרכי הטיפול המתאימות. בדרך כלל יאותר התלמיד על ידי מערכת החינוך, שכן ההפרעה בולטת במיוחד בנסיון לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות. מורה ערני יבחין בקלות בילד בעל חולשה או ליקויי למידה ויפנה אותו לאנשי המקצוע המתאימים להמשך אבחון. למרות הסטיגמה השלילית אשר דבקה ב ADHD מומלץ להורים לא להרתע ולפנות לאבחון מקצועי על ידי מכון המאושר על ידי משרד החינוך. עם תום האבחון יוכלו ההורים יחד עם המורים לקבל את המידע על הגורמים להפרעה ולהתאים לילד את כל הכלים הדרושים להצלחתו. שינוי החל משינוי מקומו בכיתה, הקפדה על סביבה שקטה יותר ועד למתן שיעורי עזר פרטניים שיסייעו לו בהשלמת החומר הנלמד בקצב איטי יותר. מעבר לכלים הפדגוגיים שיקבל הילד ישנו כמובן עניין הטיפול התרופתי. בשנים האחרונות ישנה התנגדות גדולה של הורים למתן טיפול תרופתי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. הורים רבים וענים כי ידם של אנשי המערכת קלה על ההדק בכל הנוגע לחלוקת תרופות לילדים, ויש בזה לא מעט מן הצדק, אולם אין פירוש הדבר כי האפשרות העדיפה היא אי מתן טיפול, שכן אז התוצאות תהיינה שליליות בכל מקרה. אבחון מקצועי ומהימן אשר יקבע את המינון הנכון ואת סוג התרופה הנכון יבטיח כי התלמיד יצליח להתגבר על הליקויים המכשילים אותו, ויסייע לו בסיום לימודיו בבית הספר בהצלחה.