לקויות למידה אבחון

לקויות למידה – אבחון דידקטי ופסיכו דידקטי

כל מי שילדותו עברה עליו כאן בארץ, והוא כיום הורה לילדים, זוכר את המושג המצמרר "להישאר כיתה", מושג אשר הרתיע תלמידים והורים רבים. כיום, כל תלמיד שלגביו עולים החשדות של לקויות למידה אבחון דידקטי או פסיכו דידקטי מהווים השלב הראשוני בדרך אל הטיפול הכלל מערכתי, תוך התאמת הסביבה הלימודית לצרכיו של התלמיד. התלמיד מופנה לאבחון כאשר מתקיים פער משמעותי בין תפקודו והישגיו הלימודיים בפועל לבין רמת התפקוד המצופה ממנו ביחס לבני גילו, השכלתו ורמת משכלו.

מהו אבחון לקויות למידה?

האבחון הדידקטי הינו הוא האמצעי שנועד להעריך באופן שיטתי את דרך החשיבה של התלמיד ואסטרטגיות הלמידה בהן הוא משתמש על מנת לבצע מטלות לימודיות. במקרים רבים ללקויות הלמידה יש השלכות רגשיות וחברתיות על הילד, כשההשלכות הללו עשויות להוביל לפגיעה גבוהה עוד יותר על תפקודו הלימודי של הילד, על כן, במידה ועולים החשדות ללקות למידה, יש למהר ולפנות לאבחון הלקות, מבלי להמתין שהלקות תחלוף מאליה או ש"הילד יגדל ויתפוש קצת שכל" כי לקויות למידה מתלוות אל האדם לכל אורך הדרך, ואי פנייה לאבחון וטיפול עשוי להחריף את השלכותיהן.

תהליך אבחון לקויות הלמידה

השלב הראשוני בתהליך האבחון הוא שלב איסוף המידע על התלמיד מגורמים שונים, כמו מורים, הורים או הגננת. המידע נועד להעניק תמונת מצב ראשונית לשם התאמת סדרת המבחנים לאופייה של הלקות. המבחנים נועדו לספק מידע על אופן התמודדותו של הילד עם בעיות, אופן החשיבה, תפקודו במסגרת החברתית, תפקודו במסגרת המשפחתית, האינטראקציה שלו עם בני גילו, על עולמו הפנימי, וכן על דימויו העצמי. האבחון עשוי להיות אבחון דידקטי, אבחון דידקטי מורחב, פסיכו דידקטי, פסיכולוגי, אבחון לקראת כיתה א" ומבדקים אחרים בהתאם לאופי הקשיים.

מטרתו של אבחון לקויות הלמידה

מטרתו של האבחון הוא לאתר את המקור לקשייו של התלמיד, והסיבות לפער בין יכולותיו המשוערות לבין תפקודו והישגיו בפועל, ולהציע פתרונות טיפוליים, שיסייעו לו להתמודד עם הקשיים ולצמצם את הפער הלימודי. אבחון לקויות הלמידה עשוי להיערך על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים כמו מאבחנים דידקטיים אשר עברו הכשרה ייחודית לשם כך, פסיכולוגים קליניים או חינוכיים, נוירולוג, פסיכיאטר וכדומה. לעתים הקושי נובע על רקע אקדמי, לעתים הקושי הינו על רקע רגשי ולעתים המקור לקושי הוא רפואי. האבחון מאתר וממפה את הקשיים, ומתקיימת אבחנה מבדלת על מנת להבטיח שהקושי הלימודי אינו נובע מהפרעה אחרת שתסמיניה גורמים לפגיעה בכישורי הלמידה.

הקשר שבין לקות הלמידה לבין המצב הרגשי

לקות הלמידה הינה לקות שקופה. בניגוד למחלות אותן ניתן לגלות באמצעות בדיקות רפואיות, את הלקות עצמה לא ניתן לאתר אלא את תסמיניה. ללקות אין קשר למנת משכל, כך שבמצבים בהם ישנו ילד מבריק, שנון, חכם ובעל שפה עשירה, שהישגיו הלימודיים נמוכים משמעותית מהציפיות אשר נרקמו סביבו, מוביל הדבר ספונטנית להטחת האשמות נגדו וללחץ סביבתי. גם הילד מופתע, מתוסכל ומאוכזב מעצמו, במיוחד כשהוא מגלה שעל אף ניסיונותיו, הוא נכשל באופן שיטתי. זהו תרחיש שכיח למדיי, וכשהוא מתדרדר והופך למעין כדור שלג מתקיימת פגיעה במצב הרגשי. כמו כן, קיימים גם תרחישים הפוכים בהם מצבו הרגשי של הילד אינו מאפשר לו להיות פנוי ללימודים. בנסיבות בהן קיים חשד לקשר בין מצב רגשי להישגים האקדמיים יופנה הילד לרוב לאבחון פסיכו דידקטי.

מה בודקים באבחון הפסיכו דידקטי?

בדרך כלל התלמיד מופנה לאבחון דידקטי או פסיכו דידקטי כאשר יישנו קושי לימודי, וכל השיטות השגרתיות בהן ניסו לסייע לו כשלו, או שקצב ההתקדמות של התלמיד לא היה מספק, והפער בין הישגיו לבין הישגיהם של בני כיתתו המשיך להתרחב. האבחון הפסיכו דידקטי מורכב מאבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי, שמטרתם לבדוק כישורי למידה, תפקוד קוגניטיבי כללי ותפקוד רגשי. האבחון הדידקטי בודק מיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא ומתמטיקה, יכולת שיום אוטומטית, מודעות פונולוגית, תפקודי הזיכרון לסוגיו וכדומה. באבחון הפסיכולוגי נבדקת מנת המשכל ומתקיימים מבחנים השלכתיים, על מנת לנסות ולחדור לעולמו הפנימי של הילד וללמוד כיצד הוא משליך על תרחיש ניטראלי את העולם הפנימי שלו, כשדרך מבחנים השלכתיים עשויים ללמד רבות על מצבו הרגשי של הילד. האבחונים הינם השלב הראשוני בדרך אל טיפול כלל מערכתי, שיסייע לתלמיד להתמודד עם לקותו ולממש את יכולותיו.

נכתב ע"י: פורטל אבחון