מאבחנים קשב וריכוזלקויות למידה בקרב מבוגרים
לקויות למידה הינן לקויות הנובעות ממקורות נוירו התפתחותיים, והן גורמות לקושי רב בתפקודי הלמידה הסטנדרטיים הבסיסיים כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ופוגמת ביכולת לרכוש מיומנויות וידע ברמה הנדרשת מאנשים בני אותו גיל, ובהתאם להשכלה ורמת המשכל. לקויות הלמידה כוללות את הדיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, הפרעות קשב, ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, ובנוסף גם לקויות שפתיות ולקויות למידה בלתי מילוליות.
לקויות הלמידה הינן מולדות, ולפיכך הן מתלוות אל האדם גם בחייו הבוגרים. במשך שנים רבות שלט המיתוס שלקויות הלמידה חולפות ונעלמות עם הזמן. הסיבה נעוצה בעובדה כי ילדים בעלי לקויות למידה נשרו לרוב ממסגרות החינוך בשלבים מוקדמים באופן יחסי, ובכך חדלו להעיק על מערכת החינוך.
חלק מאותם הילדים הללו הצליחו להשתלב בתעסוקות אשר העניקו להם את היכולת לעקוף את לקויות הלמידה, תעסוקות אשר אינן מצריכות מיומנויות של קריאה, כתיבה או מתמטיקה, כמו חקלאות, ספורט, מכונאות, משחק, מוזיקה, אומנות, גרפיקה וכדומה, כשלא פעם, מבלי שהסביבה תחוש כלל בכך. מבוגרים לא מעטים הצליחו באמצעים יצירתיים להימנע מן החשיפה, כך שאפילו בני משפחתם לא היו מודעים ללקויות הלמידה הללו. הסתרת לקויות הלמידה עשויות להתבטא בחיי היומיום באמצעות ההימנעות מסיוע לילדים בהכנת שיעורי הבית, הימנעות מחתימה על המחאות, כתיבת מכתבים, צפייה בסרטים עם כתוביות, וכלה בהתחמקות מקריאת ה"הגדה" בקול רם בליל הסדר. מבוגרים רבים סובלים מלקויות למידה מבלי להיות מודעים לכך כלל, בשל העובדה כי עד לפני עשורים מועטים המושג "לקויות למידה" לא היה מוכר, ואותם המבוגרים מאמינים כי קשיי הקריאה ושגיאות הכתיב נובעים מעצם היותם תלמידים חסרי אמביציה ומוטיבציה, כשלמעשה חוסר האמביציה היא התוצר של הלקויות ולא הסיבה לקשיים במיומנויות הללו.
השכיחות לתופעת לקויות למידה היא כעשרה אחוזים מקרב האוכלוסייה, כשאחוז לא מבוטל מאותם אנשים בלתי מאובחנים כלל.בהפכם למבוגרים הם מקווים למצוא את עתידם בתחום המאפשר להם להסתיר את לקותם, אך לא פעם קיימות לכך השלכות כמו החשש מקידום במסגרת עבודתם, חשש מפנייה אל עבר לימודים אקדמיים וחששות בהיבטים נוספים של החיים, המצריכים שליטה במיומנויות היסוד.
פתרונות תעסוקתיים בקרב לקויי למידה
בעבר היו קיימים לא מעט פתרונות תעסוקתיים למבוגרים בעלי לקויות למידה, אשר לא חייבו לימודים אקדמיים. הקידמה שינתה את המציאות עד כי הלקויות כמעט ואינן מאפשרות הסתרה כמו בימים עברו. זאת אחת הסיבות לתחושה בקרב האוכלוסייה כי קיימת עליה בשכיחות התופעה של לקויות הלמידה. כיום ישנה מגמה מתרחבת בקרב המבוגרים לפנות לסיוע על מנת לאבחן את הנסיבות לקושי ולשפר את יכולותיהם הקוגניטיביים. תחום לקויות הלמידה בקרב המבוגרים הינו תחום חדש באופן יחסי, כאשר המחקר ברובו מתמקד בילדים. בישראל ישנן לא מעט תחושות של בלבול ומבוכה בכל הקשור לאבחון והגדרת הזכויות, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים בעלי לקויות למידה. המוסד המתמקד בסיוע לילדים בעלי לקויות הוא משרד החינוך, כשלמעשה לא קיים מוסד אשר יכיר באוכלוסיית המבוגרים לקויי הלמידה, כשלא פעם קיימת כלפיהם נוקשות ואטימות ממסדית. מ
חקר שנערך בארה"ב חשף כי אוכלוסיית בעלי לקויות למידה מהווה את הקבוצה הגדולה ביותר מבין כל קטגוריות הסובלים מנכות כלשהי. מידי שנה מצטרפים אל הקטגוריה הזו של הלקויות מבוגרים רבים נוספים, הנאלצים להתמודד עם השלמת השכלה ולימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית וכדומה, ללא התמיכה ומודעות מספקת של הממסד, ללא הכרה וזכויות מעוגנות בחוק. באירופה ובארה"ב ישנו תהליך הדרגתי של הכרה ממסדית בזכאות המבוגרים בעלי לקויות למידה לתמיכה מיוחדת, בדומה לשירותים המוענקים לבעלי נכויות נפשיות או פיזיות. בארץ הוכרה ונוספה לאחרונה ההגדרה של לקויות הלמידה לסעיף הפרופיל הצבאי, וקיימת השתלבות כהלכה במסגרת השירות הצבאי. ההכרה חלחלה גם אל תחום הלימודים האקדמיים וכיום סטודנטים בעלי ליקויי למידה זכאים להקלות והתאמות הן במהלך מבחני הכניסה והן במהלך הלימודים, זאת בתנאי שאובחנו והוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. חשוב לציין כי על אף הקושי הנובע מן הלקויות הללו קיימות דרכים לא מעטות לרכישת מיומנויות וכלים, אשר יש בהם בכדי לסייע לאותם המבוגרים אשר נפלו בין הכיסאות, ואף פעם לא מאוחר מידי לרכוש את אותם כלים אסטרטגיים על מנת להגיע למימוש מקסימאלי של הפוטנציאל.