מאבחנים קשב וריכוזלקויות למידה והוראה מתקנת
לא מעט הורים מקבלים הודעה לגשת אל בית הספר לשיחה עם המורה המחנכת, שיחה המלווה בגיליון ציונים לא מרשים במיוחד של הילד, כשבאותה ההזדמנות ממליצה המורה לפנות אבחון לקויות למידה. שיחות מן הסוג הזה הינן שכיחות למדיי, ואולם עבור אותם ההורים זוהי תחושה מסוג התחושות של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליים. אמנם בדרך כלל ההורים מקבלים רמזים מקדימים בדמות שיחות טלפוניות מבית הספר, ציונים נמוכים למדיי של הילד במבחנים, עבודות הגשה או ימי הורים. ואולם, כל עוד לא מכנים את הילד בשמו, ולא מזכירים את המילים "לקויות למידה", אז ההנחה היא שבאמצעות דחיפה קלה ניתן להחזיר את הילד אל התלם.
לרוב ההורים המילים "לקויות למידה" מוכרות בשל החשיפה הרבה בנושא, ואולם, אין זה אומר שקיימת הבנה בתחום. לקויות למידה הן הפרעות שבהן השיגי התלמיד במבחנים השגרתיים נמוכים משמעותית מהמצופה ביחס לבני גילו, מנת משכלו והשכלתו. מקורן של לקויות הלמידה הוא בכשל נוירו התפתחותי, ואין להן קשר לרמת משכל, כלומר, גם אנשים דגולים כמו אלברט איינשטיין, ליאונרדו דה וינצ"י, ניוטון, הנשיא ג"ון קנדי, ועוד אנשי מדע, מצביאים, ציירים, אומנים, סופרים ושחקנים בעבר ובהווה הוכרו כלקויי מידה. אנשים לקויי הלמידה מתקשים ברכישת מיומנויות בסיסיות שאינן דורשות מאמץ אינטואיטיבי גדול, ולזאת אין קשר לרמת משכלם. לקויות הלמידה הנפוצות הן הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, כשבהגדרה הרחבה נכללות גם הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות. ישנם לא מעט אנשי מקצוע ולא מעט אבחונים המעורבים באיתור לקויות הלמידה והטיפול בהן. חשוב להדגיש כי הלקויות הינן מולדות, וככאלו הן מתלוות אל הלוקה בהן לכל אורך חייו, ואין הטיפולים באים על מנת לרפא את בעל הלקות, אלא לטפל בתסמינים הנלווים. ישנם אמצעים רבים ומגוונים אשר נועדו לסייע לתלמיד בעל לקויות הלמידה, כשאחת מדרכי הטיפול השכיחות וההכרחיות היא ההוראה המתקנת.
מטרת הטיפול בהוראה מתקנת ואופייה
הוראה מתקנת היא שיטת הוראה בעלת ייחודיות בשל היותה מותאמת בדיוק לקשיים ולנקודות החוזק של הילד, אותם הקשיים ונקודות החוזק אשר אותרו בסוללת המבדקים בהם הילד נבחן על מנת לאתר את פרופיל לקותו. הנסיבות השכיחות ביותר לאיתור לקויות למידה הן הקשיים בהם הילד נתקל במהלך לימודיו, והפער האקדמי אשר נפער בינו לבין יתר חבריו לכיתה, ובמקביל לאמצעי הטיפול הנוספים, יש צורך לצמצם את הפער הלימודי שהתהווה בינו לבין חבריו לכיתה, עד לסגירתו המוחלטת. ואולם, הדרכים השמרניות להעברת החומר הלימודי, אינן מותאמות לילד בעל לקויות הלמידה, וההוכחה לכך היא הפער האקדמי שהתהווה. על כן עולה הצורך בדרכים חלופיות להקניית המיומנויות הבסיסיות, תוך ניצול הערוצים החזקים של הילד, אותם ערוצים אשר נחשפו במבדקים אשר בהם נבחן. הוראה מתקנת מתמקדת בקשיים במיומנויות הבסיסיות כמו קריאה, כתיבה, מתמטיקה ואנגלית, כשלכל תחום ישנו צוות מורים מקצועי ומיומן, אשר הוסמך לצורך העניין או צבר ניסיון בהוראת תלמידים בעלי לקויות למידה.
בטיפול באמצעות הוראה מתקנת ישנה התייחסות לקצב הלמידה של הילד, המעניק לילד את האפשרות לרכוש מיומנויות בסיסיות בהן הוא התקשה לרכוש במסגרת הבית ספרית. הוראה מתקנת אינה באה לרפא את הילד אלא לסייע לו לצמצם פערים דרך ניצול הערוצים בהם הוא שולט. להוראה מתקנת ישנן מספר מטרות כשהיעד הראשוני שלה הוא לקדם את הילד בהיבט הלימודי עד לסגירת הפערים האקדמיים. ואולם, להוראה מתקנת יעדים מהותיים נוספים כמו להקנות לילד כלים אסטרטגיים ומיומנויות למידה במטרה לאפשר לו הרגלי למידה עצמיים יעילים לטווח העתידי, כשבאמצעות הוראה מתקנת לומד הילד כיצד להתמודד באופן אפקטיבי עם ריבוי משימות במאמץ מופחת. להוראה מתקנת קיים ערך מוסף משמעותי ביותר כאשר תוך כדי התהליך וצמצום הפערים הלימודיים, מתעצם בטחונו העצמי, והילד לומד להכיר ביכולותיו ובפוטנציאל הטמון בו. ההוראה המתקנת מועברת לרוב באופן פרטני או בקבוצות לימוד מצומצמות, והיא מותאמת לטווח הגילאים של גן חובה עד לסיום התיכון. מומלץ לפנות לטיפול בהוראה מתקנת בעקבות המלצות האבחונים השונים בהם הילד נבחן, כשלילד יש פערים לימודיים במיומנויות הבסיסיות כמו קריאה, כתיבה והבנת הנקרא, כשקיימת התחושה שהישגיו של הילד נמוכים מן הפוטנציאל שבו או שהמוטיבציה הלימודית שלו נמוכה, תופעה המתרחשת לרוב כשלילד ישנו קושי לימודי.