לקויות למידה פוגעות ברמה הקוגניטיבית, ההתנהגותית והרגשית כאחד
מאז תחילת שנות ה – 70, לקויות למידה הפכו לאחד מן התחלואים הגדולים ביותר אשר מאפיינים את אורח החיים המודרני של המין האנושי. בנוסף, העובדה, כי, לקויות אלה הינן מולדות, רק מסבכת עוד יותר את עובדת הטיפול בהן. יתרה מכך, עצם העובדה, כי, לקויות הלמידה מתמחות בפגיעה ישירה ומאסיבית במיומנויות הלמידה הבסיסיות ביותר, וביניהן קריאה, כתיבה וחישוב, מחייבת את תחום המחקר החינוכי והרפואי להשקיע אינספור משאבים בחקר הלקויות, התסמינים שלהן, רמות הפגיעה שלהן, וכמובן, ביצירה של שיטות אבחון וטיפול אפקטיביות בהן. עכשיו, בכל הנוגע לרמות הפגיעה של לקויות הלמידה, מדובר במשתנה חשוב ביותר מבחינת חקר הלקויות. בטח כאשר הן פוגעות ברמה הקוגניטיבית, ההתנהגותית והרגשית כאחד. לכן, להלן כל מה שצריך לדעת על הפגיעה ברמות האמורות.
על הפגיעה של לקויות למידה ברמה הקוגניטיבית
מבחינה קוגניטיבית, לקויות למידה פוגעות בעיקר ביכולות למידה יסודיות ובסיסיות כמו דיבור, קריאה, כתיבה וביצוע פעולות חישוב פשוטות. מבחינת גילויים ותסמינים, פגיעות אלו באות לידי ביטוי בדמותם של הבאים: קשיים בקשב וריכוז, קשיים בתחומים רבים ומגוונים של השפה והדיבור, בתפיסה ויזואלית, שמיעתית ומשולבת, קשיים בהתמצאות בזמן ובמרחב מופשט או מוחשי, יכולת ורמת זיכרון נמוכות ביותר בטווח הקצר והארוך כאחד, והן במסגרת חיים חינוכית והן במסגרת מקצועית ואישית, קשיים בהטמעה של אסטרטגיות למידה, קשיים בארגון זמן ועוד. במילים אחרות, כל הגילויים והתסמינים האמורים הם אכן קוגניטיביים, אבל גם גילויים ותסמינים חמורים אשר משבשים באופן מוחלט ואפילו כליל כל אורח וסגנון חיים של הפרט אשר סובל מהם, שלא לדבר על איכות חיים.
על הפגיעה של לקויות למידה ברמה ההתנהגותית
מבחינה כרונולוגית ואפילו הגיונית, כל הליקויים והכשלים הקוגניטיביים הינם ראשוניים וראשיים מבחינת היתכנות והתרחשות. בנוסף, כל הליקויים והכשלים האמורים הינם כה קשים וחמורים, שהם מעוררים תגובות התנהגויות לא רצויות ובטח לא מבורכות בקרב הפרטים אשר סובלים מהם. במילים אחרות, לקויות למידה פוגעות גם ברמה ההתנהגותית, באופן עקיף אמנם, אבל חזק ועוצמתי לא פחות. בטח כאשר פגיעה התנהגותית זו פוגעת בעיקר בנפש הפרט, בהתנהגותו ובכל מעשיו היומיומיים. מבחינת גילויים ותסמינים, פגיעה התנהגותית זו באה לידי ביטוי בדמותם של הבאים: תפקוד לקוי בשיעורי ושעות השהות בבית הספר, אי תחושת שייכות למעגל החברתי, שמבחינה טכנית, הפרט מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, פגיעה ישירה וקשה בדימוי העצמי, קשת רחבה ומגוונת של התנהגויות שליליות ולא מאוזנות כמו התבודדות מבחירה, חרדות ופחדים חוזרים ונשנים מפני כישלון, תנודות קיצוניות במצבי רוח, תסכול מתמשך ונטייה לעצב ודיכאון, הידרדרות ביחסים עם חברים קרובים ובני משפחה ועוד.
על הפגיעה של לקויות למידה ברמה הרגשית
ובכן, הרמה הרגשית הינה הרמה השלישית אשר בה פוגעות לקויות הלמידה. בנוסף, גם הפגיעה ברמה זו נחשבת למשנית, אבל חזקה וניכרת לא פחות מן הפגיעה ברמה הקוגניטיבית וההתנהגותית. הלכה למעשה, פגיעה זו נובעת דווקא מאי יכולת ההתאמה של הסביבה לצרכים של הפרט אשר סובל מלקויות הלמידה. בטח כאשר ברוב המקרים לקויות הלמידה כלל לא נראות לעין, ובטח כאשר, לרוב, הפרט כלל לא מתלונן או מדווח עליהן. לכן, לא פעם, שבין הגילויים של הסביבה החינוכית והקרובה לפרט ניתן למצוא את הבאים: חוסר הבנה בעת הופעה של ליקויים והתנהגויות מן הסוגים האמורים, האשמות ישירות ולא מוצדקות כלפי הפרט, יצירת אווירה לא סלחנית ומעודדת בעליל, הדרה של הפרט מן סביבת החיים הטבעית שלו ועוד גילויים שליליים רבים ואחרים.