לקות למידה

מהי לקות למידה?

לקות למידה מוגדרת על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ה-DSM כלקות התפתחותית אשר הפוגעת בתפקודי הלמידה הבסיסיים כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה, המפריעה באופן משמעותי ברכישת מיומנויות וידע, ובהבאתם לידי ביטוי ברמה הצפויה מאנשים בני אותו הגיל, אותה רמת משכל ואותה ההשכלה. אנשי המקצוע השמרנים מחשיבים תחת הקטגוריה הזו את הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה בלבד, בעוד שאנשי מקצוע אחרים מכלילים תחת אותה ההגדרה גם לקויות למידה בלתי מילוליות, הפרעות קשב וריכוז ולקויות שפתיות.

מאפייני לקויות הלמידה

כיום אנשי החקר תמימי דעים כי גורמים נוירו-התפתחותיים ותורשתיים הם המקור ללקות הלמידה, ולפיכך מתלווה הלקות אל האדם לאורך כל חייו, וממשיכה לפגוע בתפקודו גם בבגרותו.‏ אחד ממאפייני לקויות הלמידה הוא ההטרוגניות שלהן, כאשר אנשים שונים עשויים להיות בעלי פרופילים שונים של הלקות. לעתים, אדם עלול ללקות ביותר מלקות למידה אחת או שהלקויות פוגעות במיומנויות הלמידה באופן היקפי, ונוצרת תופעה המכונה "תחלואה כפולה" או "תחלואה נלווית". מטרתו של תהליך האבחון המקצועי הוא למפות, לסווג ולהתייחס למגוון הרחב של מאפייני הלקות, ולגורמים הנוספים העלולים להופיע לצידה ולהציע תכנית טיפולית הנותנת מענה לאופי הלקות ולתחלואות הנלוות.

כיצד באה לקות הלמידה לידי ביטוי?

על פי ההגדרה, משפיעות לקויות למידה ישירות על תפקודי למידה ומיומנויות אקדמאיות, כך שהקשיים הראשוניים מתבטאים לרוב בשנים הראשונות של בית הספר היסודי או בפעילויות ההכנה לכיתה א" בגן הילדים. תיאורטית, במידה ולא מתקיימים גם קשיים נוספים אמור לקוי הלמידה לתפקד כמו יתר בני האדם בכל הפעילויות והמסגרות האחרות שאינן לימודיות. אף על פי כן, בפועל לקויי הלמידה מתקשים גם בסביבות ובמצבים אחרים בשל הקשיים הנלווים בדרך כלל לקשיים הראשוניים בהיבט האקדמי. הקשיים הנלווים עשויים להיותה התנהגותיים, רגשיים וחברתיים, ומהווים נגזרת של לקות הלמידה.

פגיעתה של לקות הלמידה בתחום הקוגניטיבי

חשוב להדגיש כי אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל של האדם. אדם לקוי למידה עשוי להיות בעל מנת המשכל גבוהה, ממוצעת או נמוכה בדיוק כמו כל אדם אחר, אף על פי שלא פעם אנו נוטים לייחס את ההצלחות או הכישלונות האקדמיים ישירות למנת המשכל. הקשיים הראשוניים אשר נובעים באופן ישיר מן הלקות עשויים להתבטא במיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה מתמטיקה או כתיבה, כשהקשיים הללו מובילים לירידה בהישגים האקדמיים. ילד המתקשה בקריאה, קריאתו תהיה מקוטעת ובלתי רציפה. הוא יקדיש את מרבית משאביו בניסיון לפענח את הכתוב במקום להתמקד בהבנת הנקרא, דבר אשר יוביל לחוסר היכולת להבין את הטקס הכתוב, כשההשלכות העתידיות הן הימנעות מהתמודדות עם טקסטים כתובים. מיותר לציין את ההשלכות העתידיות לגבי סיכויי ההצלחה של התלמיד בכל יתר המקצועות.

פגיעתה של לקות הלמידה בתחום הרגשי

הקשיים הראשוניים של לקות הלמידה מובילים לרוב לתגובה שלילית מצד הסביבה. אחת הבעיות המרכזיות בלקויות הלמידה היא עובדת היותן שקופות. בלתי נראות. אין להן סממנים רפואיים ולא ניתן לאתרן בבדיקות מעבדה, כך שבפרק טווח הזמן עד איתורן (במידה ותלמיד נשלח בסופו של דבר לאבחון והן מאותרות) נוצרת סיטואציה שבה התלמיד מפגין בכל יתר התפקודים יכולות תפקוד ממוצעות או יותר, ולא פעם הסביבה, שאינה מודעת ללקות, אינה מפגינה סלחנות או הבנה, ואף מאשימה את התלמיד בחוסר מוטיבציה, ופונה לשימוש באמצעי ענישה, שלא זו בלבד שאינו מוצדק, אלא גם מחמיר את המצב. חוסר האמפתיה של הסביבה עלול להוביל את לקוי הלמידה המתוסכל לגיל הבגרות עם מטען כבד מנשוא של כישלונות, עד שהתופעה הופכת למרכיב בלתי נפרד מן הזהות.

חשיבות האיתור והטיפול בלקויות הלמידה

לקויות הלמידה בעלות השלכות בכל ההיבטים של החיים, ולא רק בהיבטים האקדמיים. יש להן השלכות רגשיות, חברתיות ובין אישיות, כאשר לא זו בלבד שהן עלולות להכריע בהיבט האקדמי והמקצועי בטווח העתידי, אלא בדימוי העצמי של האדם כלפי עצמו ויכולותיו. את לקויות הלמידה לא ניתן "לרפא" אך רכישת כלים לעקיפת המגבלות שהלקות מציבה, ורכישת אסטרטגיות למידה מותאמות ובשילוב של תמיכה סביבתית, עשויים להוביל בסופו של התהליך לכדי מימוש אופטימאלי של היכולות הטמונות באדם ולהגשמה עצמית.

נכתב ע"י: פורטל אבחון