לא מעט הורים מתבשרים כי עליהם לקחת את הילד לאבחון בשל החשד כי ילדם לוקה בהפרעות קשב וריכוז. קיים הד תקשורתי לא קטן בשנים האחרונות, ואולם על אף ההד התקשורתי, לא ממש קיימת בקיאות בנושא, למעט ההתנגדות הנחרצת של לא מעט גורמים הכוללים אנשי רפואה והורים, המתנגדים למתן הטיפול התרופתי המוגדר כ"תרופת פלא"- הריטלין.
לא מעט הורים מתבשרים כי עליהם לקחת את הילד לאבחון בשל החשד כי ילדם לוקה בהפרעות קשב וריכוז. קיים הד תקשורתי לא קטן בשנים האחרונות, ואולם על אף ההד התקשורתי, לא ממש קיימת בקיאות בנושא, למעט ההתנגדות הנחרצת של לא מעט גורמים הכוללים אנשי רפואה והורים, המתנגדים למתן הטיפול התרופתי המוגדר כ"תרופת פלא"- הריטלין.
אחת הטענות המסבירות את ההתנגדות מתן הריטלין כטיפול תרופתי לילדים היא העובדה כי אין כיום שום אמצעי להוכיח במלוא האחוזים ובאמצעים ביולוגים כי אכן קיימת הפרעה של קשב וריכוז, והבדיקות המבוצעות כיום הינן נסיבתיות בלבד, כשחלקן סובייקטיביות מאוד ואחרות אמנם ממוחשבות ואובייקטיביות, ואולם אחוז הטעייה וחוסר הדיוק שלהן גבוה, ומרביתן אינן ממקדות את אופי הבעיה. לטענות המתנגדים קיים בסיס הגיוני, ואולם כיום ישנו אבחון ממוחשב ואובייקטיבי חדש, שאחוז הדיוק שלו עלה לכדי תשעים אחוזים, ובנוסף, הוא מהווה המבדק הממוחשב היחידי, המסוגל להבחין בין הפרמטרים השונים המרכיבים את הפרעות הקשב והריכוז ולבדל אותם. זהו אבחון MOXO. ההגדרה של הפרעות הקשב והריכוז מורכבת מארבעה פרמטרים שהם חוסר קשב, היפראקטיביות, היפראקטיביות עם אימפולסיביות ואימפולסיביות ללא מרכיב ההיפראקטיביות. אצל כל אחד מהלוקים בהפרעות הללו הן עשויות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כאשר בחלקם יופיעו כל המאפיינים ואילו אצל אחרים יופיעו תסמינים שונים ובדרגות שונות של הפרעה.
קיימת חשיבות גבוהה לא רק לאיתור ההפרעה באופן כללי, אלא לאיתור מרכיביה ומקורותיה באופן מדויק על מנת לאפשר טיפול באופן אפקטיבי וממוקד. על מנת להבהיר את הנושא ניתן לדמיין תרחיש בו שני תלמידים המוגדרים כלוקים בהפרעות הקשב והריכוז, כשהאחד יתפרץ לדברי המורה וינסה לענות על שאלה מבלי שהמורה פנה אליו, ותלמיד אחר אשר דוחף את התלמידים שלפניו בתור בעת חלוקה של פריט כלשהו. התלמיד הראשון לוקה בהיפראקטיביות ואילו חברו לוקה באימפולסיביות. שני הביטים שונים תחת אותה הגדרה של הפרעה. אבחון MOXO הוא האבחון הממוחשב והאובייקטיבי היחידי אשר מבדל ומבחין בין שני התסמינים הללו.
אבחון MOXO ושיטות אבחון נוספות להפרעות הקשב והריכוז
ישנו מגוון רחב של שיטות אבחון כשחלקן כולל מדדים סובייקטיביים וחלקם מדדים אובייקטיביים. הבדיקות הכוללות מדדים אובייקטיבים הן הבדיקות הממוחשבות, שהמוכרות שבהן הן בדיקת ,TOVA בדיקת BRC ואבחון MOXO. בדיקת TOVA בוצעה לראשונה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת המורכבת משני שלבים כשהשלב הראשון מורכב ממבדק ממוחשב, כשלאחריו נוטל הנבדק כדור ריטלין וחוזר על המטלה. יתרונה של בדיקת TOVA הוא בבחינת יעילותו של הטיפול התרופתי בו זמנית. ואולם חסרונה הגדול של השיטה נעוץ בעובדה שרמת דיוקה עומד על 80%. בדיקת BRC הינה סוללה של מבדקים נוירו פסיכולוגיים שנועדו לבצע הערכה ראשונית לגבי הלקויות בתחומי התפקוד הניהולי. מטרתו של המבדק הוא בניית תשתית להערכה מקיפה וכוללנית יותר בהמשך הליכי האבחון. מבחן BRC מעריך את היכולות הסנסורי מוטוריות, יכולת דידקטיות, קשב, שטף שפה, זיכרון ואינטליגנציה משוערת.
בהתאם לממצאים רמת הדיוק של אבחון BRC נע בין 70% באבחון הקשב המתמשך ל-91% בבדיקת אימפולסיביות. בניגוד ליתר המבדקים, אבחון MOXO בוחן את תגובות הנבחן לגירויים מסיחים ויזואליים וקוליים, עובדה המעניקה לאבחון הדמיה מרבית לסביבה הטבעית בה נמצא המאובחן בחיי היומיום, בה הוא מוצף בגירויים של מראות, ריחות וצלילים. ההדמיה באמצעות גירויים מסיחי דעת מאפשרת ליצור פרופיל אבחון מדויק יותר מאשר אבחונים בסביבה סטרילית נטולת גירויים חזותיים ורעשים. אורכו של המבדק הוא כרבע שעה בקרב ילדים ו-18 דקות בקרב מבוגרים, כשעל צג המחשב מופיעה דמות מצוירת, ועל הנבדק ללחוץ על אחד המקשים שבמקלדת בעת הופעת הדמות במהירות המרבית. הנבדק אמור להגיב וללחוץ בעת הופעת הדמות המסוימת הזו בלבד, ולהימנע מתגובה בעת הוא מוצף במקביל בדמויות אחרות ובצלילים על המרקע. עם סיום המבדק מתקבלים נתונים בצורה של טבלאות וגרפים המשקפים את הנבחן בכל אחד ממרכיבי הקשב והריכוז הכוללים תזמון, קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות, תחת השפעתם של גירויים מסיחים שונים על פני ציר הזמן. האבחון אמנם אינו מהווה אסמכתא במקום אבחון סופי של גורם רפואי אשר הוסמך לכך, ואולם באפשרותו להעניק מימד מדויק יותר לגבי אופי ההפרעה ומרכיביה.