מוקסו וההבדלים בין המבדקים השונים

אבחון הפרעות הקשב והריכוז הינו הליך שמטרתו לבדוק קיומן של הפרעות קשב, ריכוז או היפראקטיביות ואימפולסיביות. האבחון מתבצע באמצעות רופא נוירולוג או פסיכיאטר, שתחום התמחותו הוא תפקודי קשב וריכוז. במרבית המקרים הרקע לאבחון נובע מפערים דידקטיים או התנהגותיים בין אופן התפקוד לבין הדרישות הנורמטיביות של המסגרת בה לומד התלמיד, ואולם שכיח למצוא אנשים בוגרים הנמצאים בצומת דרכים ומתקשים להתמודד עם הסיטואציה, כמו סטודנטים אשר אינם מצליחים לעמוד בעומס הלימודי, צעירים בהליכי בניית הקריירה המקצועית שלהם, המתקשים בתפקודי התארגנות כמו עמידה בלוח זמנים, או התמודדות עם אתגרים ממושכים וכדומה.

תהליך האבחון של הפרעות הקשב והריכוז כוללים איסוף מידע תפקודי רחב על מצבו של הנבדק ותפקודיו בהביטי החיים השונים באמצעות שאלונים, ראיון אישי אותו עורך הרופא על מנת לקבל מידע מקיף וכוללני אודות תלונותיו של המטופל, בחינת ההיסטוריה הנפשית, הרפואית והמשפחתית, בדיקות רפואיות על מנת לשלול הפרעות גופניות היוצרות תסמינים דומים, ואבחון קשב ממוחשב. בתום סוללת הבדיקות נערכת שיחת סיכום עם הרופא המטפל, במטרה לדווח על תמונת המצב, ליידע את המטופל או משפחתו על מקור הקושי, ולהמליץ על דרכי הטיפול האפקטיביים ביותר בהתאם לממצאים. הפרעות הקשב והריכוז באות לידי ביטוי בדרכים שונות ובעוצמות שונות, עם או ללא היפראקטיביות או אימפולסיביות, והן ייחודיות לכל מטופל. על מנת לקבל תמונת מצב כוללנית, מלאה וממוקדת על מקור הקושי של הנבדק, יש צורך בסוללה של אבחונים כשלרוב הם מורכבים ממבחנים דידקטיים או פסיכו דידקטיים, מבחנים ממוחשבים שמטרתם הוא אבחון אובייקטיבי, ובדיקות גופניות ממוקדות כמו בדיקות דם, הפרעות שינה, בדיקות ראייה ושמיעה, שללוקים בהפרעות הללו עשויים להיות תסמינים דומים של חוסר קשב וריכוז. במסגרת המבדקים הסובייקטיביים קיימים שני מבדקים שכיחים: האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכו דידקטי, ובמסגרת האבחונים הממוחשבים קיימים שלושה מבדקים שכיחים שהם אבחון ,TOVA אבחוןBRC ואבחון .MOXO

ההבדלים בין המבדקים לאבחון הפרעות הקשב והריכוז

האבחון הדידקטי הינו סוללה של מבחנים שמטרתו לספק הערכה על יכולותיו הלימודיות של הנבדק ומעניק תמונה כוללת של קשייו ויכולותיו. באבחון הדידקטי ישנו אומדן ההישגים בתחומים הדידקטיים כמו קריאה, והבנת נקרא, מתמטיקה, כתיבה, תהליכי זיכרון, התארגנות, אסטרטגיות למידה, קשב וריכוז. האבחון הפסיכו דידקטי שונה מן האבחון הדידקטי בכך שהוא משלב בתוכו גם תמונת פרופיל פסיכולוגית של הנבדק, האוגדת בתוכה גם הערכת יכולותיו השכליות של הנבדק תוך התייחסות להיבטים הרגשיים. בנוסף להיבט הדידקטי, כולל האבחון הפסיכו דידקטי גם מבחן לבדיקת רמת המשכל, על מנת להעריך את יכולותיו הקוגניטיביות של התלמיד והתמקדות בתפקוד הרגשי באמצעות הסתייעות במבדקים השלכתיים. המבחן הפסיכו דידקטי מבדיל בין גורמי הקושי השונים ובוחן כל קושי באופן פרטני, וגם את השלכותיו על מכלול הקשיים התפקודיים. את המבדק הפסיכו דידקטי מומלץ לבצע כאשר קיים חשש כי ישנם קשיים רגשיים המשפיעים על התפקודים האקדמיים, או לצורך קבלת הקלות בבחינות הבגרות המכונות "התאמות", המאפשרות תוספות זמן במבחנים, שימוש באמצעי עזר כמו מילוניות בשפות זרות או דפי נוסחאות במתמטיקה, הקראות של שאלונים וכדומה.

אבחון קשב וריכוז ממוחשב מהווה כלי עזר אובייקטיבי להשלמת תמונת מצב כוללנית לגבי אופי ההפרעות והשלכותיהן. האבחון השכיח ביותר הוא אבחון TOVA אשר בוחן קשב חזותי מתמשך. יתרונו של המבדק הוא בבדיקת יעילותו של הטיפול התרופתי בעת האבחון. חסרונו המרכזי של המבדק הוא רמת הדיוק אשר עומדת על 80%. אבחון BRC מהווה אבחון נוירו פסיכולוגי משולב, הבוחן את כל התפקודים של הקשב לסוגיו כמו קשב סלקטיבי, קשב מתמשך, פיצול קשב וכדומה. בנוסף, אבחון BRC בודק אימפולסיביות ותפקודים ניהוליים. שני חסרונותיו העיקריים הם רמת הדיוק העומדת אף היא על 80% והצורך בשליטה בקריאה וכתיבה, עובדה המגבילה את גיל הנבדק לסוף כיתה א". מבחן MOXOהינו פרי פיתוח מדעי ישראלי המהווה כלי העזר הממוחשב היחידי הבוחן גם את מרכיב התזמון בהפרעות הקשב והריכוז. בנוסף, זהו המבדק הממוחשב היחידי המבוצע תחת מצבי לחץ שונים בדמות מסיחי דעת כמו רעשים ומסיחים ויזואליים, במטרה לדמות את סביבת הנבחן לסביבתו היומיומית גדושת גירויים שונים. רמת הדיוק של אבחון MOXO הינה בסביבות 90% , והמבדק נחשב לאמין ביותר מכל המבדקים הממוחשבים הקיימים כיום.