מרכז פלדמן – אבחון דידקטי

מדוע כל כך חשוב לאבחן ולאתר לקויות למידה?

בעולם של ימינו, נדמה שאנו מוצפים כל העת באפשרויות עיסוק חדשות, מרגשות ומגוונות. אם בעבר הייתה חלוקה ברורה בין מקצועות של עבודת כפיים ומיומנות לבין מקצועות למדניים שיש לבלות בשבילם שנים ארוכות באקדמיה- היא שוב לא קיימת בהכרח. נכון, להשכלה יש עדיין מקום חשוב , מספק הזדמנויות מגוונות שלפני עשורים אחרים כלל לא עלו על דעתנו. במציאות כזו, קל ליפול לתחושה שאם תלמיד כלשהו מתקשה בלימודים- זה לא ביג- דיל. נכון, חשוב לזכור שהצלחה לימודית אינה חזות הכל ושיש אנשים מוכשרים במגוון תחומים שכשרונם לאו דווקא מצא את ביטויו בין כתלי בית הספר. אולם, ראייה כזו, המגמדת ומבטלת את חשיבותו של הקושי בלימודים, מחמיצה חלק חשוב מהסיפור, וזאת עקב שתי השלכות משמעותיות של קשיים לימודיים:
האחת היא שבעוד שיש תלמידים רבים שהקושי שלהם מעיד על כך שהלימודים הם "לא בשבילם" ושהם צריכים לבטא את כישוריהם בדרכים אחרות, יש לא מעט תלמידים שקשייהם נובעים מלקות למידה ושאם יקבלו את הסיוע הנדרש- הדבר יהווה עבורם הזדמנות לבטא עד תום את יכולותיהם ולזכות להצלחה בתחום שהם באמת טובים בו. השנייה נוגעת להשלכות החברתיות והרגשיות של ללקויות למידה ולאופיין של הלקויות: בניגוד ללקויות חריפות ונרחבות יותר, לקויות למידה אינן נראות לעין. תלמיד המתמודד עם לקות למידה עשוי להיות בעל אינטליגנציה ממוצעת, גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו, והקושי שלו יתבטא אך ורק בסיטואציות לימודיות בהן הוא נדרש להפעיל את היכולת הלקויה. מסיבה זו, הסביבה עלולה לא פעם לטעות ולתייג תלמידים אלה כעצלנים, ולהעניק להם יחס שיפוטי וביקורתי, במקום האמפתיה שהם כה זקוקים לה. מסיבה זו, תלמידים המתמודדים עם לקות למידה (וגם עם קשיים שאינם בתחום הלקות) מועדים יותר משאר בני גילם לסבול מתסכול, מצוקה רגשית ופגיעה חמורה בדימוי העצמי שלהם.
לכן, אבחון דידקטי במקרים של קשיים לימודיים המעלים חשד לקיומה של לקות- הוא חשוב מאין כמוהו.

אבחון דידקטי במרכז פלדמן

במרכז פלדמן נערכים אבחונים דידקטיים, שהם בעצם תהליך שבו המאבחן מגבש תמונה מקיפה לגבי רמת תפקודו של המאובחן בשלושת תחומי הלמידה העיקריים (קריאה, כתיבה ויכולת חשבונית). בנוסף, נבדקת רמתו בשורה של יכולות כלליות יותר, שביחד מרכיסות את יכולות הלמידה שלו. אלה כוללת כישורי תפיסה (תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית או תפיסה שמיעתית), יכולות ויזו- מוטוריות וגרפו- מוטוריות (שרטוט, העתקה, כתיב, תיאום יד- עין), תפקודי זיכרון (לטווח ארוך או לטווח קצר), תפקודי שפה דבורה (אוצר מילים, מודעות פונולוגית, ארגון מסר מילולי, שטף מילולי וכיוב') וכן היבטים שונים של סגנון העבודה (קצב העבודה, התארגנות, אסטרטגיות למידה, בקרה על טעויות וכו'). קושי בכל אחת מהיכולות הנבדקות עשוי להסביר את קיומם של הקשיים שהמאובחן מפגין (למשל- קשיים בהבנת הנקרא הנובעים מקשיי קריאה, עשויים להסביר קושי בפתרון בעיות מילוליות במתמטיקה), ואף יכול להבחין בין מקורות שונים לקשיים דומים (למשל: שני תלמידים המפגינים קושי במתמטיקה, כאשר האחד סובל מדיסקלקוליה- לקות למידה במתמטיקה, והשני חווה חרדה מפני המקצוע, או שהוא עובד באמצעות אסטרטגיות לא יעילות).

עם תום האבחון, המאבחן מנתח את הממצאים, ובהתאם לפרשנות שלהם מגיש את המלצותיו למאובחן. על בסיס האבחון ניתן לתכנן באופן מותאם את הסיוע המתאים להתמודדות עם המכשולים שניצבים בפניו. המלצות יכולות לכלול גם המלצה להתאמות שונות בדרכי הלמידה וההיבחנות בבית הספר.

נכתב ע"י: פורטל אבחון