מרכז פלדמןמהן לקויות למידה? ההגדרה הקלינית של לקויות הלמידה מציגה תמונה יחסית ברורה, של תופעה עם גבולות ידועים ומופע מוכר: לקויות למידה הן קבוצה של לקויות נוירו- התפתחותיות, במסגרתן נפגע תפקודו של האדם באחד מתפקודי הלמידה המרכזיים (קריאה, כתיבה ויכולת מתמטית- אם כי עשויות להיות לקויות ספציפיות יותר), באופן שפוגם ביכולתו לרכוש ידע או מיומנויות בהתאם לנורמה המצופה ממנו (על פי גילו ומספר שנות הלימוד שלו). התלמיד לקוי הלמידה הוא זה שמותיר על אנשי הצוות החינוכי רושם של תלמיד אינטליגנט ומשקיע, שמסיבה לא ברורה שקשה "לשים עליה את האצבע"- הישגיו נמוכים והתסכול סביבם רב. סימנים נוספים ללקויות למידה כוללים קשיים בקשב וריכוז, ספי חישה משובשים, אימפולסיביות, קשיי זכירה, קשיי עיבוד מידע וקשיים מוטוריים.
עירית דנאי, פסיכותרפיסטית מטפלת מוסמכת בשיטת אלבאום ומנהלת סניף כפר סבא של מרכז "רצונות", מבקשת להזכיר כי ההגדרה הבהירה והפשוטה הנ"ל לא ממצה את כל היבטי התופעה. נכון, לקויות למידה הן בעיקרן פגיעה בתפקודים לימודיים, אך יש פן נוסף ומשמעותי לא פחות:
לקויות למידה אינן נראות לעין. בניגוד ללקויות הקשורות במנת משכל (פיגור שכלי) או לקויות תקשורת- האדם לקוי הלמידה מתפקד באופן תקין בכל התחומים, למעט זה שבו הוא לקוי. מכאן, שהלקות "מרימה את ראשה" רק כאשר התלמיד נדרש לבצע מטלה הקשורה בתחום לימודים מסוים. הדרך ממצב זה לתיוג התלמיד כעצלן, סרבן, "עושה דווקא" וכיוב'- קצרה. בנוסף לתיוג זה, תלמידים המתמודדים עם לקויות למידה נושאים איתם לא אחת מטען ארוך, כבד ומעיק של כישלונות ואכזבות, שהציפייה להם הופכת לנבואה המגשימה את עצמה. הם עשויים להסתובב בעולם בתחושה שהם לא- מוצלחים, מאכזבים את סביבתם ונחותים לעומת חבריהם לספסל הלימודים. כל הסיבות הללו הופכות את התלמיד לקוי הלמידה למועד במיוחד לפיתוח תסכול, מצוקה רגשית ודימוי עצמי פגוע. קשיים אלו אינם נכללים בגדרה הקלינית של הלקויות, אך משקלם בחוויית התלמיד ובאפשרות לסייע בהתגברות על הלקות- עצום.
לקויות למידה במרכז רצונות
על מנת לעמוד על טיב הקושי ומקורו, עירית דנאי וצוות מרכז רצונות עורכים אבחון מקיף. אבחון כזה הוא קריטי לגיבוש דרכי התערבות מתאימות לסיוע לכל תלמיד ותלמיד, והוא כולל: שאלון מקיף לאיסוף מידע על תפקודו של המאובחן בכלל תחומי החיים (גם מזווית ראיה התפתחותית), אבחון M.Q.C לבדיקת היכולות המוטוריות והמערכות החושיות, אבחון במערכת פוסטוגרפית ממוחשבת (Tetrax) שנועדה לאתר הפרעות בבקרת היציבה ושיווי המשקל (היבטים אלה של תפקוד מוטורי נמצאו קשורים ללקויות למידה) ואבחון פסיכו- דיאגנוסטי כירולוגי.
כאמור, באבחון נבדק תפקודן של מגוון מערכות שכל אחת מהן תומכת, מאזנת ומשפיעה על תפקודי הלמידה. בין מערכות אלה ניתן למנות את מערכת המוטוריקה הגסה, קשר מוח- עין- יד, מערך היציבה, מוטוריקה עדינה ויכולת גרפו- מוטורית, רגישויות חושיות (רגישות יתר או תת רגישות לטעם, ריח, שמיעה או ראיה) וכן היבטים רגשיים וחברתיים (נטייה למופנמות, נטייה להתפרצויות וכד').
על פי ממצאי האבחון, עירית דנאי וצוות המרכז בונים את תכנית ההתערבות המותאמת לקשייו של המאובחן. הטיפול עשוי לכלול מגוון טכניקות לשיפור תפקודן של המערכות המעורבות בלקות- החל מטכניקות גופניות לחיזוק שרירים ושיפור תיאום תנועתי, וכלה בטכניקות קוגניטיביות ורגשיות של מדיטציה, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה.