על הקשר שבין דיסלקציה למבנה המוח

על הקשר שבין דיסלקציה למבנה המוח
דיסלקציה פירושה ביוונית הוא קושי עם מילים, זהו סימפטום של מספר הפרעות עיבוד מידע שונות במוח. רבים וטובים סובלים מדיסלקציה, מדובר על בעיה שמלווה את הסובלים ממנה לאורך כל שנות חייהם, שכן זוהי בעיה מולדת, לעיתים על רקע גנטי ואין לה מזור. במילים אחרות זוהי בעיה אורגנית הנובעת מהמוח. אבל כיום בהחלט ישנן מגוון דרכים לטפל בסובלים מדיסלקציה, על מנת שאלה יממשו את עצמם ויצליחו בחיים. גם כאן, אין דבר העומד בפני הרצון.

אז מהי דיסלקציה?
קשה להגדיר דיסלקציה באופן מדויק, מפני שמעורבים כאן הרבה מאוד משתנים, הדיסלקציה טומנת בחובה הרבה מאוד בעיות יסוד והיא משפיעה הן על ילדים והן על מבוגרים בדרכים שונות ורבות. עם זאת, הבעיה הבסיסית המאפיינת את הדיסלקטים היא הקושי ללמוד לקרוא, לאיית, לכתוב, וזאת למרות רמת אינטלקט גבוה ותנאי הוראה הולמים. הבעיה טומנת בחובה הרבה מאוד סימפטומים, קשיים מרובים במתמטיקה, קושי בהנבת שאלות מילוליות בחשבון, קושי בחישובים, קושי בהבנת נוסחאות, החל מהפשוטות ביותר. כאשר אנו מדברים על כתיבה, ילדים דיסלקטים יתקשו מאוד לכתוב, לעיתים הם יכתבו אותיות הפוכות, הכתב שלהם איננו ברור וקריא,ויש להם הרבה מאוד שגיאות כתיב. גם בדיבור ילדים דיסלקטים עלולים להתקשות, יש להם אוצר מילים מוגבל בהשוואה לילדים שאינם סובלים מלקויות למידה, לא תמיד הם מצליחים לנסח היטב משפטים, קשה להם לעבד צלילים, קשה להם עם היגוי, לא תמיד הם קולטים היטב את מה שאומרים להם. ישנם עוד הרבה מאוד סימפטומים אחרים, הם משתנים מילד לילד. ישנם ילדים להם יש את כל הסימפטומים, וילדים להם יש מעט סימפטומים. כך או כך, יש לאבחנם עוד בגיל צעיר, עם כניסת הילד למערכת החינוך, לדעת באם הוא סובל מהבעיה.

ממה הבעיה נגרמת?
דיסלקציה נגרמת על ידי הבדלים באזורי המוח השונים העוסקים בשפה, העניין איננו מובן דיו. תכונות הדיסלקציה בכל אדם תלויות באזורי המוח הפגועים. לדיסלקטים יש גם בעיות עם עיבוד מידע, צלילים, סימנים, לכן הם גם שולפים מילים מאוחר יותר. הדמיית סריקת מוח מראה כי כאשר אנשים דיסלקטים מנסים לעבד מידע, מוחם פועל בצורה שונה מאשר של אנשים אשר אינם דיסלקטים. אין לזה שום קשר עם השכל והאינטלקט – אנשים עם דיסלקציה מראים טווח נורמאלי של אינטליגנציה, ורבים מהם הם בעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע. הבעיה יכולה לנבוע מגורמים גנטיים אבל גם מטראומות, למשל חבלה בראש. כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מדיסלקציה, בנים יותר מבנות. למעשה אותם ארבע אחוזים סובלים מדיסלקציה חמורה ביותר, שישה אחוז חווים את הבעיה בצורה מינורית יותר, מדובר על בעיות קלות עד בינוניות, ולכן לא תמיד מזהים אותן.

גילוי מוקדם מועיל
את הבעיה כדאי לגלות בילדות המוקדמת, ילדים הסובלים ממנה מתקשים להרכיב רצפים, למשל חרוזים צבעוניים, ימי שבוע, מספרים, ולעיתים ישנה היסטוריה משפחתית של הלקות ועוד בני משפחה הסובלים מקשיי קריאה. פעוטות עלולים לערבב מילים וביטויים, לשכוח שמות של חפצים נפוצים, יש בעיות עם חריזה, ועיכוב בהתפתחות הדיבור. ישנם ילדים דיסלקטים שאומנם החלו ללכת מוקדם, אבל מעולם לא זחלו. לילדים אלה יש בעיות להתלבש, לשים כל נעל על הרגל הנכונה ועוד. בבתי הספר הילדים יכולים לגלות חוסר עניין באותיות ומילים, יש בעיה עם קריאה ואיות, המספרים והאותיות הפוכים, הם איטיים בעבודה ורמת הקשב שלהם נמוכה. על מנת להקל על ילדים אלה, יש לתת להם שעות של הוראה מתקנת, על מנת שיזכו לשוויון הזדמנויות, ממש כמו ילדים שאינם סובלים מהלקות. לבעיה אין מרפא, אבל ההכרה בה יכולה לסייע רבות.