רונית כהן זמורה – דיסלקציה

דיסלקציה – מבט על הסיבות, המאפיינים ודרכי טיפול
מה משותף לאלברט איינשטיין, ליאונרדו דה-וינצי, תומס אדיסון ונלסון רוקפלר? כל אלו המוזכרים כאן סבלו מסוגים שונים של דיסלקציה שמררה את שנות ילדותם, פצעה את נפשם ולמרות זאת כל אחד מהם הגיע להישגים כבירים , כל אחד בתחומו.
מקור השם "דיסלקציה ביוונית הינו ליקוי בקריאה. הוא מסמן מצב בו התלמיד נכשל ברכישת מיומנות הקריאה, בכתיבה והאיות, בשיטות ההוראה המקובלות, על אף שהתלמיד הינו בעל יכולת אינטליגנציה תקינה. מחקרים מורים כי שכיחות הדיסלקציה באוכלוסיה מגיע עד ל-15% מהאוכלוסייה.
הסיבות לדיסלקציה אינן מנת משכל נמוכה, חסך תרבותי, הפרעות ריגושיות. אלא הסיבות האמיתיות לתופעה הן שיבושים ספציפיים בתהליכים ובתפקודים הכרתיים, המפריעים לעיבוד מדויק של הגירויים הגראפיים המונעים מתן תגובה הכרתית נכונה ומובנת, (כפי שיפורט בהמשך).

הסיבות לדיסלקציה הן רבות:
1. תורשה- ילד דיסלקטי הינו ילד עם ליקוי תורשתי מולד. חקירת ההיסטוריה המשפחתית של ילד דיסלקטי מעלה, כי קרובי משפחה רבים סבלו מאותה תסמונת.
2. התפתחות נירולוגית לא תקינה- ממצאים מראים כי ילדים דיסלקטים רבים דלגו על שלב התפתחותי מסוים, לרוב על שלב הזחילה.
3. מחסור בכימיקלים במוח- כדי לקבל ולמסור מסר על הנוירונים במוח לקבל חומר כימי, מחסור בחומר זה גורם לתופעת הדיסלקציה.
4. תפיסה חזותית לקויה- ORTON (1937) טוען כי בעיות הדיסלקציה נובעות מליקוי במערכת הראייה והתפיסה החזותית. לדוגמא: כתב ראי, סיכול אותיות. הוא הניח שהבעיה נובעת מהיפוך בין שתי האונות במוח.
5. קושי בתהליכי סריקה-הילד הדיסלקטי סובל משליטה חלשה בתנועות עיניים בקריאה, כתוצאה מכך שדה הראייה שלו מצטמצם.
6. ליקוי בשליפה ושיום- ילדים הסובלים מדיסלקציה סובלים מקושי בשלב האחסון או השליפה של המידע הלשוני. ליקוי זה יש בו כדי לנבא את קצב הקריאה. לכן איטיות בביצוע מטלת שיום יש בה כדי לרמוז על דיסלקציה.
7. חולשה במודעות פונולוגית- קושי ביכולת להיות מודע לצלילים ולפונמות בכל מילה. הסובל מדיסלקציה הינו חסר רגישות לצלילי השפה ומתקשה לזכור רצפים של הצלילים. כדי לקרוא בצורה יעילה הילד חייב ליצור קשר בין צורת האות, הצליל שלה ולצרפה לכדי מילה. הילד הדיסלקטי מתקשה לפרק מילים לצליליהם וכן לצרף צלילים למילים.
8. זיכרון מילולי לטווח קצר נמוך וזיכרון עבודה – נמוך. ילדים דיסלקטיים מתקשים בזכירה לטווח קצר וכן בזיכרון העבודה, שהינו אגירת מידע מילולי ועיבודו באותו זמן. חולשה זאת מביאה אותם להישגים אקדמאים נמוכים.
9. בעיות פסיכולוגיות-בעיות בקריאה נוצרות בגלל קונפליקטים רגשיים ופחדים שאינם קשורים לקריאה, הגורמים מתח וחרדה ולכן אינם מאפשרים לילד להפנות אנרגיה לרכישת קריאה (MANZO 1987 ).

דרכי האבחון:
אבחון הדיסלקציה מערב אלמנטים מתחומים רבים: רפואי נירולוגי, פיסיולוגי, חינוכי, בלשני ופסיכולוגי. יש ילדים שיתקשו בקריאה (כמו טעוני טיפוח), אך הם אינם סובלים מדיסלקציה. לכן יש לאבחן כראוי.
מהם הסימנים האבחוניים:
1. קושי לזכור מטלות רצף- לפני אחרי, סדר הא"ב, חודשי השנה וכו..
2. קשיים בכיוונים- מתבלבל בכיוונים: ימין שמאל, רצפה תקרה, קדימה אחורה וכו…
3. איחור בהתפתחות הלשונית- התחלת דיבור מאוחרת, אוצר מילים דל, שימוש במשפטים קצרים, מבנה משפט לא נכון, קושי בהרכבת מילים וכו…
4. קשיים בנגינה וקריאת תווים.
5. סך תסכול נמוך- מרים ידיים מהר בשל הקושי להתמודד עם הקשיים.
6. קשיי כתיבה.
7. תפקוד עיניים לא יציב בזמן הקריאה- מדלג על מילים ושורות, מאבד את מקום הקריאה.

כיצד מזהים:
1.קורא קריאה מנחשת- הוא מתבסס בקריאתו על ציורים, תחילת מילה ובונה סיפור שאינו תמיד נכון.
2. קורא קריאה איטית, לא תמיד מדויקת,משובשת, מהוססת, לעיתים מדלג על מילים או קורא אותן לא נכון. ישתמש בקריאה מצרפת, או ינחש מה כתוב על סמך האות הראשונה של המילה או צורתה של המילה. מקצר מילים, או משנה את סדר האותיות במילה, מוסיף מילים שאינן כתובות בטקסט
3.קורא לעיתים בשיכול אותיות. הופך את האותיות, לדוגמא ג-ז. לעיתים מתבלבל בין אותיות דומות לדוגמא:ב-כ, ה-ח. לעיתים כותב בכתב ראי, מתקשה בכיוונים ולכן מתקשה בקריאת מפה.
4..נעזר באצבע כדי לא לאבד את מקום קריאתו, למרות זאת מאבד את מיקומו בשורה לעיתים קרובות.
אם הילד ניחן בחלק מהסימנים הרשומים להלן, אזי ניתן לחשוד שהוא לוקה בדיסלקציה ולכן יש צורך להשלים את הבדיקה על ידי אבחון דידקטי.

כיצד מטפלים:
הטיפול צריך להתמקד במספר מישורים: מישור רגשי,פיתוח אסטרטגיות- ללמוד איך ללמוד, לימוד קריאה, פיתוח יכולת חשיבה.
1.טיפול במישור הרגשי- יש להבהיר לילד כי אינו טיפש וכי אינו אשם בקשייו האובייקטיביים. לכן יש להבליט את נקודות החוזק שלו. ניתן לו מידע עובדתי על הדיסלקציה, איזה מן ליקות זאת, אילו קשיים היא גורמת וכיצד להתגבר עליהם. רצוי להפגיש אותו עם אנשים דיסלקטים שהצליחו.יחד עם זאת, יש להנגיש את חומר הלימוד, על מנת להעלות את המוטיבציה שלו ללמידה, על ידי התאמת חומר הלימוד לרמתו ויכולתו, להציע פעולות מגוונות.
מחקרים מצביעים כי חלק ניכר הסובלים מדיסלקציה פיתחו במרוצת השנים בעיות רגשיות הקשורות לתסכול וחרדה שנבעו מהישגיהם הלימודיים הנמוכים יחסית לבני גילם.
2. לימוד קריאה-יש לשפר את התפקוד של הלומד הדיסלקטי הן מבחינת פענוח טכני והן מבחינת הבנת הנקרא. לימוד הקריאה צריך להתחשב בנקודות החוזק שלו, ולמצוא שיטת לימוד קריאה המתאימה רק לו.
3.פיתוח אסטרטגיות לשיפור מיומנות הקריאה- יש לאמן ילד דיסלקטי לפתח את יכולתו לפרק מילה למרכיביה, לפתח את הרגישות לשפה המדוברת. כמו כן לפתח את יכולת הזכירה של אותם רצפים צליליים המרכיבים את המילה. לשם כך יש לפתח את האבחנה החזותית והשמיעתית.
4. ללמוד איך ללמוד- יש לפתח אצלו יכולת למידה יעילה, על ידי ארגון נכון של הזמן, חומר ללימוד,נוסף על כך, ללימוד שיטות לפיתוח הזיכרון, פיתוח יכולת קריאה יעילה, על ידי פיתוח מטה-קוגניציה- כלומר שימוש ברמזים שיאפשרו להעלות את הדיוק בקריאה.
5..פיתוח יכולת חשיבה-בשל קשיים להתמודד עם חומר כתוב, הלומד הדיסלקטי קורא לאט ומעט. משום כך אינו מפתח את יכולת החשיבה שלו, בשל כך צריך להעביר לו את המידע בעל פה שיכלול העשרה לשונית, העשרת ידע על ידי שימוש באמצעים ויזואליים וחשיפה למקורות מידע.

טיפים להורים:
לפני גיל בית הספר:
רצוי לאתר את הילד הדיסלקטי כמה שיותר מוקדם, החל מהגיל הרך. לפני היכנסו של הילד למסגרת בית ספרית. הדבר יבוא לידי ביטוי בחוסר רגישות לצלילים של השפה, שיבושי מילים, איחור שפתי. הטיפול בגיל הרך נעשה על ידי קלינאית תקשורת ויש בו לשפר את יכולת ההתמודדות של הילד ברכישת מטלות היסוד.
עם הכניסה למערכת הבית ספרית:
אם הילד לא אותר בגיל הרך, אזי ברגע שתבחינו בקשיים שנמנו להלן, הפנו אותו לאבחון דידקטי, בו יערך מפה לימודית של הילד וימצאו מהן נקודות החוזק ונקודות החולשה ולפיה תיבנה תוכנית עבודה לפיתוח דרכים המתאימות לילד לעקוף את קשייו, כן יינתנו המלצות כיצד לחזקו בנקודות החולשה שלו. אבחון זה מהווה תוכנית עבודה להורים ולבית הספר.
עם אבחון זה יש לפנות למחנך הכיתה ולצוות הטיפולי של בית הספר, על מנת שיתאימו את שיטות ההוראה לילדיכם, וכן יעניקו לו שעות סיוע אישי. עליכם להיות בקשר רציף עם בית הספר ולידע אותם על כל שינוי אצל ילדכם וכן גם המערכת החינוכית לעשות זאת.
סייעו לילדיכם בשעורי הבית על ידי הקראת המטלות, עזרה בכתיבה וכן לאפשר לו הקלטה של חלק מהתשובות.
תמכו בילדכם רגשית והעריכו את המאמצים שהוא משקיע, אל תתייחסו רק לתוצאות ולהישגים, אלא עודדו והוקירו את המאמץ שלו, כך תצליחו לנטוע בו מוטיבציה להתמודד עם קשייו.
אפשרו לילדכם לפתח את החוזקות שלו, בתחומים שאינם לימודיים. לדוגמא ציור, משחקי כדור וכו..

נכתב ע"י: פורטל אבחון