רונית כהן זמורה – התפתחות יכולות הכתיבה

התפתחות יכולת הכתיבה לאורך השנים

מלאכת הכתיבה הינה מורכבת והרבה יותר מסובכת ממלאכת הקריאה. מאחר ומלאכה זאת דורשת תיאום בין מערכות רבות ויש לה קשר עם תחומים רבים. בעוד שקריאה אפשר לקרוא "בערך", הרי בכתיבה לא נתן. לכן לקות זאת פורצת במלא עוצמתה. מלאכת הכתיתה משתנה לאורך השנים. אם בגיל הרך נבדקת איכות השליטה בכלי הכתיבה, מיומנות העתקה, שבודקות את היכולת להתמודד עם הדרישות הצורניות של הכתיבה. הרי בשנים המאוחרות יותר יש להוסיף לגורמים אלו , יכולת תכלול והבעה בכתב. לכן הכלים האבחוניים שהתאימו לאבחון בגיל הרך, כבר אינם מתאימים לאיתור מכלול קשיי הכתיבה. כי ישנם ליקויים נוספים המשפיעים על הכתיבה.

ליקויי כתיבה גורמים לפער רציני בין הכתיבה לבין מיומנויות אחרות, כגון, חשיבה, הזכרות ויכולת ניסוח. ליקויי כתיבה מנמיכים את התפקוד במבחנים בכתב, כאשר הם משמעותיים, הם אינם מאפשרים לכותב להפגין את הידע והיכולת האמיתית שלו בכתב. בעבר גרסו כי אימוני כתיבה משפרים את הכתב, ומובילים להתבטאות תקינה. אך כאשר מדובר בליקויי כתיבה הנובעים מליקוי למידה, תרגול עלול להכביד ואף להזיק.

קיימת חשיבות רבה לאבחון, מכיוון שליקיום ביכולת לכתוב באופן תקין הינם מכשלה משמעותית בתפקודו של הילד בחיי היומיום. לרוב קיים קשר בין ילד לקוי כתיבה שטרם אובחן וטופל לבין הצלחה בלימודים. הנמכה בתחום זה פוגעת ביכולת הלימודית והרגשית של הלומד.

קשיים בכתיבה לאורך השנים

מה מוסכם: גילאים 2-3- הילד משרבט קשקושים שונים
גילאים-3-4- מנסה לחקות את הכתיבה, אך כותב כתיבה לא מוסכמת.
גילאים 5-6 מתנסה בכתיבת שמו, מתחיל להכיר את האותיות.
כיתה א'- מתחילה המרה של פונמה לגרפמה, כלומר צליל לאות.
גיל 10- איות מילים מדויק.

קשיים בכתיבה לאורך השנים

בתקופת הינקות:

סימנים:יש ילדים הסובלים מהיפוטוניה- מתח שרירים נמוך, ומהיפרטוניה- מתח שרירים גבוה. יש המראים קשיים בהפעלה ובתיאום של התנועה. הקשיים מעכבים התפתחות ופוגעים ביכולת התקינה של כף היד, הקושי להפעיל כוח-שרירים להפעלת היד והאצבעות, הקושי לתאם בין הנראה למבוצע (תפיסת כדור). הקושי לתכנן תנועה יעילה, אחיזה, הפעלה.
מה עושים: אבחון נירולוגי, לאיתור מקור הבעיה והסיבות לקשיים וטיפול ומעקב רפואי.
טיפול ריפוי ועיסוק בתקופת הינקות, מתאים לאבחון וסיוע לתינוקות המראים קושי בהפעלת שרירים, או תיאום תנועתי.
לעיתים מופיע איחור התפתחות הדיבור בד בבד עם איחור בהתפתחות המוטורית, לכן חשובה הערכה וטיפול מוקדם.

תקופת גן ילדים

סימנים:ילדים מתקשים או מסרבים לצייר. מתקשים ללמוד להשתמש בסכ"ום. שומטים חפצים מידיהם, מתקשים להתלבש לבד,
מקור הליקויים: התפתחותי, וזה משפיע על הכתיבה, הקשיים הינם בהפעלת ידיים, בתיאום, תכנון הפעולות באמצעות אברי תנועה אחרים, בפיתוח תגובה מהירה ותואמת את הנסיבות.
מה עושים: ליקויים בשלב זה הינם בתחום המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה, ליקויים בתיאום עין יד, היפוטוניה, היפרטוניה ורגישות יתר.
טיפול: ריפוי ועיסוק, חשוב שהאבחון יעשה בתיאום עם אבחון ליקוי למידה, כך שיבדקו מיומנויות אחרות לקראת בית הספר.

תקופת בית הספר

סימנים: ליקויי כתיבה מוכרים בדרגות חומרה שונות: בכיתות נמוכות-, ילדים בעלי ליקויי כתיבה, מתקשים ברכישת מיומנויות הכתיבה: העתקה, שימוש במחק, הספק. לילדים אלו יש להקל במטלות כתיבה.
מקור הליקויים:תכלול שמיעתי- תנועתי-העתקה מחייבת- מיקוד מבט, שליטה בעבודת כף היד, תיאום עין יד, התאמת המרחק והגודל מן הלוח אל הדף, פיתוח שטף כתיבה גמיש בין אות לאות, ובתוך משפט. קושי לקשור צליל עם האות הכתובה,.
כתב היד מעיד על קשיים: גדול מידי, נעדר יציבות, חלש מאוד, היפוכי אותיות, שימוש מרובה במחק.
בכתיבת חשבון: היפוכי כיוונים, קשיים בכתיבת ספרות, טעויות בסימנים. קושי בהעתקת תרגיל.
הסיבות האופייניים לשלב תחילת כתיבה: קשיי שליטה בשרירי כף היד., היפוטוניה או היפרטוניה.
קושי בתיאום עין יד,
רגישות יתר-המקשה על אחיזה בטוחה.
תת רגישות- שאינה מאפשרת גמישות בתנועה
קושי הנובע מקשיי קליטה- בזכירת רצף תנועות או הוראות.
פעילות יתר, אימפולסיביות.
מה עושים:אין לשלוח ילד בכיתות א-ב לאבחון בשל שגיאות כתיב מרובות.
יש לשלוח ילדים לאבחון וטיפול אצל מרפאה בעיסוק בשל קשיים באיכות הכתיבה.

השלב השני:כיתות ג-ו'

בכיתה זאת, הילד לא רק נדרש להעתקה, אלא גם תכלול מידע ישן עם חדש וביטוי בכתב. זוהי כתיבה הדורשת העלאת רעיון. הקשיים יכולים לנבוע מקשיי שפה ספציפיים. קשיים שמקורם מקריאה, קשיים הקשורים מליקויי כתיבה, קשיים הנובעים מקשיי קשב ומליקויים בהתארגנות בדף. ליקויים אלו מנמיכים את היכולת להתבטא בכתב ואינם מאפשרים הפגנת ידע ויכולת בהתבטאות באמצעות כתיבה.
סימנים:בחיי היום-יום יתכנו קשיים והשתמטויות מביצוע כל תפקיד הקשור בכתיבה, ביצוע עבודות ברגע האחרון,מחברות לא מאורגנות, כתב יד ילדותי, התלמיד מבטיח לשנות אך לא עומד בזה.
מה עושים:לכן מומלץ לעזור לו לארגן ולעדכן את המחברות. תפקיד זה צריך להיות יום יומי.כמו כן יש לערב את ההורים. לבחון אתו בדרכים המתאימות לו.

השלב השלישי: חטיבת הביניים

אימוני כתיבה- אינם מסייעים לקשיי כתיבה.לכן יש צורך בסיוע מתאים. דרושה עזרה עקבית ויעילה, מתחשבת ומכבדת. אין לאמור לו כי הוא חסר אחריות, ולהגיע להסכמים שלא יוכל לעמוד בהם, יש להיות מודעים להגבלות וההשלכות של הליקוי.
השלב הרביעי: הכנה והיערכות לבחינות בגרות
מה עושים:יש לעדכן את האבחון, לאיתור הליקויים הספציפיים, להסביר את ההשלכות של הליקויים על התפקוד האקדמי.לכן יש לעדכן את המורים ולעזור לו להתארגן לקראת הבחינות. להכין לו ראשי פרקים ותקצירים לקראת כל מבחן.
סביר להניח כי מי שסובל מלקויי כתיבה, סובל גם מליקויים אחרים. ככל שהתלמיד יהיה מודע לקשייו האמיתיים, כך יטיב להתמודד עם הדרישות .
ליקויי כתיבה מוכרים בדרגות חומרה שונות.

לאור האמור לעיל, כתיבה תקינה כוללת את המרכיבים הבאים:

1. יכולת מכאנית- קואורדינציה ויזו- מוטורית, תיאום עין- יד, תזמון נכון של תנועה בגוף וביד. כתיבה יעילה משלבת מאמץ, מהירות ואיכות כתיבה בצורה שאינה מצריכה מאמץ ניכר.
2. הפנמה של דגמי האותיות ושימורם בזיכרון. מודעות לחוקי הכיוונים, ויכולת העברה מתחום חזותי ו/או שמיעתי לייצוג גרפי.
3. יכולת זכירה סדרתית- שמירה על רצף האותיות המרכיבות את המילה, המשפט והפסקה.
4. יכולת התארגנות במרחב- קואורדינציה והתארגנות בדף, כתיבה על פני השורה, באותיות בגודל אחיד.
5. יכולת קוגניטיבית- העלאת רעיון ותוכן לשוני בעל תוכן לוגי רציף וברור.
6. אוצר מילים תקין, ידע תחבירי ודקדוקי תקין והבחנה בין שפה דבורה לשפה כתובה.
7. קשב וריכוז – פעולת הכתיבה דורשת יכולת פיצול קשב בין 2 פעולות: חשיבה וניסוח רעיון מצד אחד לבין הפקה וכתיבה בפועל מצד שני.

ככל שמטפלים בכל אחד מהגורמים שהוזכרו, בשלב מוקדם יותר, כך מאפשרים לילד לפתח דרכים לעקוף את קשייו ולפתח דרכי התמודדות. כמו כן הפגיעה בדימוי העצמי קטנה.

כתבה: רונית כהן זמורה