רונית כהן זמורה – ליקויי כתיבה

אמא- למה זה כל כך קשה לכתוב?

הכתיבה הינה מיומנות בסיסית הנחוצה בכל מקצועות הלימוד. היא נדרשת במקצועות מילוליים כמו עברית ותנ"ך אך גם במקצועות בלתי מילוליים כמו חשבון, כאשר תלמיד לא כותב כיאות, הוא לא ישלים את המטלות הנדרשות ממנו. קושי בכתיבה הינה בעיה שכיחה בבית הספר, אשר ממשיכה גם בבגרות. ממחקרים עולה כי לקות כתיבה נמצאת בתת אבחון ואין יודעים מה מספר הילדים שלהם יש קשיי כתיבה.
הפרעה בכתיבה מוגדרת כשילוב של קשיים ביכולתו של היחיד לחבר טקסט כתוב. ביטויה של הפרעה זאת הוא בכתב יד לא ברור, עיוותים בצורת האותיות, כתיבה שאינה שוטפת, שגיאות כתיב, קשיים לכתוב רעיונות ברמת משפט, פסקה. ליקוי בכתיבה קיים כאשר הקושי אינו יכול להיות מוסבר על ידי רמתו הכללית של הילד, או רמת לימוד שאינה מספקת..
ממחקרים עולה כי יתכן וחלק מקשיי הכתיבה טמון בשיטות הוראה שאינן מתאימות. מחקרי הערכה שנעשו בעולם מצביעים כי איתור ילדים עם קשיים בכתיבה, אפיונם והפנייתם בשלב מוקדם להתערבות טיפולית מתאימה יכולים לשפר את תפקוד הכתיבה לאורך זמן.

כתיבה תקינה דורשת התבטאות בכתב ברמת השפה הכתובה התקנית, בתיאום עם היכולת המילולית, האישית. השפה הכתובה בהיותה בעלת כללי כתיבה ופיסוק, מחייבת, בנוסף מודעות לכיוונים , צורות, תפיסת היחסים במרחב הדף ומיקום צורות וספרות, ידע ומודעות לחוקי סגנון ועריכה לשונית, יכולת הבחנה בין רמות סגנון שונות בדיבור וכתיבה, מיומנות הבחנה בין שפה מדוברת על רמותיה השונות, לבין ביטויים סגנוניים ודבורים ותרגומם לשפה כתובה.
בעלי קושי בכתיבה נוהגים להסתמך על הזיכרון, ולכן הם טועים: בכתיבה, חישובים, זכירת עיקרי הדברים, הם מוצפים מהעומס המוטל על הזיכרון ונכשלים במבחנים בכתב. לקשיים הללו אין קשר ליכולתם. לפעמים, הם מנסים להסוות את קשייהם בכתיבה, על ידי פיתוח כתב יד יפה, כדי להסוות על ליקויים משמעותיים המשליכים על הבעה בכתב.

איכות השליטה בכלי הכתיבה ומיומנויות העתקה בשנים הראשונות בבית הספר היסודי, מרמזות על איכות ההתמודדות עם דרישות צורניות של כתיבה והתבטאות בכתב בהמשך. בשנים מאוחר יותר יש להוסיף לגורמים אלו: יכולת תכלול ולהבעה בכתב, לא רק מיומנויות העתקה וטכניקות של כתיבה. לכן יש ילדים שהקושי בכתיבה עולה רק בכיתות הגבוהות, שבהם הם נדרשים ליכולת ניסוח ופיתוח רעיונות. ילדים אלו כותבים בכתב יד יפה וללא שגיאות כתיב.
קשיים מוקדמים בהפעלה ותיאום מוטורי, קשיים ברכישת דיבור, קשיים בשלבים הראשונים של רכישת השפה הכתובה. הם הכלים האבחוניים בגיל הרך אך אינם מתאימים לאיתור מכלול קשיי הכתיבה בגיל מאוחר יותר, כי ישנם ליקויים נוספים המשפיעים על הכתיבה.

ליקויי כתיבה גורמים לפער רציני בין הכתיבה לבין מיומנויות אחרות, כגון, חשיבה, הזכרות ויכולת ניסוח. ליקויי כתיבה מנמיכים את התפקוד במבחנים בכתב, כאשר הם משמעותיים, הם אינם מאפשרים לכותב להפגין את הידע והיכולת האמיתית שלו בכתב. בעבר גרסו כי אימוני כתיבה משפרים את הכתב, ומובילים להתבטאות תקינה. אך כאשר מדובר בליקויי כתיבה הנובעים מליקוי למידה, תרגול עלול להכביד ואף להזיק.

קיימת חשיבות רבה לאבחון, מכיוון שליקיים ביכולת לכתוב באופן תקין הינם מכשלה משמעותית בתפקודו של הילד בחיי היומיום. לרוב קיים קשר בין ילד לקוי כתיבה שטרם אובחן וטופל לבין הצלחה בלימודים. גם ילד מחונן עשוי להיכשל בלימודיו, אם הוא סובל מדיסגרפיה. אם בראשית דרכו, הוא אינו מספיק להעתיק מהלוח, הכנת שעורי בית נמשכת שעות רבות, בהדרגה הילד מפתח התנגדות פנימית חזקה לכל מטלה של כתיבה.

כדי להבין מדוע מלאכת הכתיבה הינה המיומנות הקשה ביותר יש לדעת מהי פעולת כתיבה.

מהי כתיבה

• כתיבה היא מיומנות שפה, הנרכשת לאחר התפתחות הדיבור.
• הכתיבה מושפעת מהתפתחות הילד והתנסויותיו.
• הכתיבה תלויה ביכולת התיאום בין מערכות שונות- נירולוגיות ומוטוריות.

מכאן בכתיבה ישנם 3 מרכיבים עיקריים:

• מרכיב לשוני- שכולל בחירת האותיות המרכיבות את המילה , וכולל שליטה במרכיב האלפבתי, ערנות וידע מורפולוגי, הפנמה של חוקי שפה, ידע סמנטי, אוצר מילים וערנות פונולוגית, כלומר: בקיאות בכתיבה נכונה של המילה, יכולת לבנות נכונה מילים חדשות, דרכי התקשרות של המילה למילים אחרות במשפט, תוך שימוש נכון במילות קישור.
• מרכיב מוטורי-קורדינציה-הצורה הנכונה של האות ותזמון נכון ומדויק בביצוע הגרפו-מוטורי.
• מרכיב זיכרון עבודה, וכן רכיבים חזותיים מוטוריים ויכולת ארגון במרחב.
יש צורך להבחין מהו מקור הקושי בכתיבה, האם מקורו דיסגרפי, דיסלקטי, בליקוי שפתי, ליקוי קשב, לקויי התארגנות. האבחנה המדויקת נחוצה ומחייבת מומחיות, לצורך התווית תוכנית טיפולית להתמודדות וכן יש צורך במעקב.
מה נדרש מהתלמיד בעת הכתיבה
• שליטה באיות- זכירת מוסכמות הכתיב.
• פיסוק- שימוש נכון בפסיקים וסימני פיסוק אחרים.
• תחביר- זכירת כללים ואופן כתיבת המשפט.
• דקדוק- זכירת כללי הלשון, כגון זכר- נקבה, זמנים
• תצורת האותיות- יכולת לזכור את צורת האותיות.
• יכולת כתיבת רעיונות ומחשבות- לדעת מה לכתוב, איך אומרים זאת בשפה כתובה, וכללי כתיבה.
• אוצר מילים פעיל- היכולת לשלוף מילה מהזיכרון בעת הצורך ולכתוב את המילה בו זמנית בעת ההזכרות בה.

גורמים לקשיים בכתיבה וכתיב

גורמים סוציולינגוויסטי – גורמים הקשורים לתרבות, סביבה – לשונית בה גר הילד.

• סביבה ממעטת בתקשורת כתובה
• סביבה לשונית דלה.
• סביבה דלת תכנים וידע
• סביבה שלא מגרה לסקרנות וחשיבה.
גורמים רגשיים- מוטיבציונים – גורמים הקשורים לקשיים רגשיים
• העדר מוטיבציה לכתיבה.
• ביקורת רבה על אופן הכתיבה.
• חוסר רצון לאינטראקציה חברתית.
• חוסר בטחון עצמי- איך כותבים
• חסימה רגשית- לא יכול לבטא את עצמו

גורם פיזיולוגי מוטורי – קשיים מוטוריים שנובעים מחוסר בשלות בתחום זה.

• רפיון שרירים
• סרבול מוטורי
• כבדות בתפקוד המוטוריקה העדינה
קשיים בהתמצאות במרחב – קושי בהתארגנות בדף
• חוסר מודעות למוסכמות כתיבה.
• לא מבחין בכיוונים (ג-ז, שמעון ופעמון נראים אותו דבר, לא מבחין בגדלים (י-ו-ן)
• גורם נוירו לינגוויסטי-פגיעה במנגנוני הדיבור.
• דיסגרפיה התפתחותית- קושי לתרגם רעיונות לשפה כתובה. להעלות את הרעיונות משפה דבורה לכתב.
• ליקויים בתכנון ובהתארגנות-קושי לתרגם רצף רעיונות לרצף עניינים. אלו הם ילדים המתקשים לבחור נושא כתיבה, מתקשים להבחין בין עיקר ותפל.
• ליקויים בזיכרון-ילדים הסובלים מנתקים ומקשיי זיכרון מתקשים במבע שלם.הם שוכחים מה רצו לכתוב וכיצד לכתוב נכון את המילה.
• קשיים בקשב וריכוז- הפרעות בקשב ואימפולסיביות
• נתקים מחשבתיים בתהליך הכתיבה.
• נפגע התיאום בין זרם הרעיונות לרצף התנועות המוטוריות.
• עיבוד לא יעיל של רעיונות ולא מגובש לכדי שלמות.
• מתקשים לפעול בפיצול קשב- כתיבה וחשיבה.
• מתקשים לשחזר ולחזור על הנאמר. בהכתבה יבקשו "תחזרי"

יכולת הכתיבה מורכבת מצד אחד מגורמים נירולוגיים וליקויי למידה אחרים, כמו ליקוי שפתי, חולשה בתפיסה חזותית, הפרעת קשב וכו.. ומצד שני, מפיתוח כישורי הבעה אצל הילד שאינו קשורה ללקות .האבחנה הינה מורכבת ודורשת אבחון מקיף ומקצועי. לכן יש לערוך אבחנה מבדלת כדי לאתר את מקור הקשיים ולתת להם מענה מתאים.

כתבה:רונית כהן זמורה