רונית כהן זמורה – מה בין כתיבה לדיסגרפיה

כתיבה הינה פעולה שגרתית, הבאה לבטא בכתב את אשר אנו חושבים או רוצים להביע. זוהי פעולה מורכבת ביותר הכוללת בתוכה אינטגרציה בין מספר תחומים :קוגניטיביים, חשיבתיים, לשוניים, מוטוריים ותפיסתיים. כשאני כותבת מאמר זה, בו זמנית לוקחים חלק המרכיבים הבאים: אחיזת עיפרון, מנח גוף, תמיכה של היד השנייה (הלא כותבת), תיאום עין יד, יכולת התארגנות במרחב, חשיבה, תכנון, גיבוש רעיון, זיכרון, יכולת לתרגם צליל לסמל, לעקוב אחר רצף האותיות שמרכיבות את המילה ולכתוב אותן נכונה, מיקוד קשב של איות המילה,יכולת זכירה של רעיון, שימוש נכון ביצירת מילים, הפנמה של חוקי דקדוק, יכולת פיסוק. זוהי מלאכה מורכבת ומסובכת, מאחר שאי אפשר לכתוב "בערך", אבל אפשר לקרוא "בערך" ולהסתדר- לקות כתיבה מתגלה במלוא עוצמתה, אינה ניתנת להסתרה והיא מכונה בשם כולל- דיסגרפיה.

לאור האמור לעיל, כתיבה תקינה כוללת את המרכיבים הבאים:
1. יכולת מכאנית- קואורדינציה ויזו- מוטורית, תיאום עין- יד, תזמון נכון של תנועה בגוף וביד. כתיבה יעילה משלבת מאמץ, מהירות ואיכות כתיבה בצורה שאינה מצריכה מאמץ ניכר.
2. הפנמה של דגמי האותיות ושימורם בזיכרון. מודעות לחוקי הכיוונים, ויכולת העברה מתחום חזותי ו/או שמיעתי לייצוג גרפי.
3. יכולת זכירה סדרתית- שמירה על רצף האותיות המרכיבות את המילה, המשפט והפסקה.
4. יכולת התארגנות במרחב- קואורדינציה והתארגנות בדף, כתיבה על פני השורה, באותיות בגודל אחיד.
5. יכולת קוגניטיבית- העלאת רעיון ותוכן לשוני בעל תוכן לוגי רציף וברור.
6. אוצר מילים תקין, ידע תחבירי ודקדוקי תקין והבחנה בין שפה דבורה לשפה כתובה.
7. קשב וריכוז – פעולת הכתיבה דורשת יכולת פיצול קשב בין 2 פעולות: חשיבה וניסוח רעיון מצד אחד לבין הפקה וכתיבה בפועל מצד שני.

דיסגרפיה מוגדרת- קבוצה של הפרעות התפתחותיות קוגניטיביות המתבטאות בכתיבה לקויה של אותיות, מילים ומשפטים . הדיסגרפיה שייכת לקבוצת לקויות הלמידה שמקורן באינטראקציה בין מספר מערכות במוח, הקשורות לתרגום שפה חשיבתית לשפה כתובה, כלומר יש לתרגם צליל לסימן (אות או מספר), כתיבה היא לא רק מיומנות טכנית אלא מהווה ביטוי להערכה תפקודית, חשיבתית, רעיונית ויצירתית. 3%-10% מהילדים סובלים מלקות זאת, בשל מורכבותה והשלבים הרבים שהיא כוללת, מופיעים פגיעות שונות של דיסגרפיה אותן נתן למיין ל-3 קבוצות עיקריות:
1. דיסגרפיה דיסקלטית- נגרמת על רקע של חולשה בתחום הערנות הפונולוגית והשפתית.
באה לידי ביטוי:
• חולשה בתחום התפיסה השמיעתית- קושי בהבחנה שמיעתית (כמו ג-ק, ב-פ), בשל חולשה בהבחנה בין אותיות דומות בצליל וכן בהמרת צליל לאות.
• קושי ביצוע אנליזה או סינתזה שמיעתית, כלומר לפרק מילה למרכיביה הצליליים ולהרכיבם. מביא לכתיבה בשגיאות כתיב, החלפת אותיות, הוספה או השמטה של חלק מאותיות המילה.
• החלפת המילה המתבקשת במילה אחרת השייכת לאותו שדה סמנטי, לדוגמא: החלפת המילה "בננה" ל-"תפוח".
• חולשה בזכירה-זכרת רצף האותיות או המילים המרכיבים את המילה או המשפט. התלמיד שוכח מה הוא רוצה לרשום.
• אוצר מילים נמוך-משפיע על יכולת ההבעה.
• קשיים סמנטיים- קושי ליצור משמעות ממבנים לשוניים.
• חוסר הפנמה של מרכיבים לשוניים צורניים- כללי פסוק וחוקי לשון.
סימנים: כתיבה בשגיאות כתיב, קושי לכתוב מילה לא מוכרת, השמטת אותיות או הוספת אותיות בתחילת מילה או בסופה.
2. דיסגרפיה חזותית- מרחבית- נגרמת על רקע של חולשה בהתארגנות במרחב,
באה לידי ביטוי:
• בקושי בהתארגנות בדף;
• קושי בקריאות הכתב ובעיצובו;
• חוסר אחידות בגודל האותיות ובצורתן.
• קושי בהבחנה בין אותיות דומות.
סימנים :כתיבת אות בצורה לא קיימת, כתב ראי ,כתב יד לא קריא
3. דיסגרפיה מוטורית- נגרמת על רקע של חולשה סינסו- מוטורית.
באה לידי ביטוי :
• אחיזה לא תקינה של כלי הכתיבה, מנח גוף לא נכון, ושימוש לקוי ביד השנייה. כתוצאה מכך ילדים הסובלים מכך מתעייפים רבות בכתיבה וחשים כאבים במפרק היד ובחגורת הכתפיים.
• מאמץ רב בכתיבה, משפיע על קצב הכתיבה והנכונות להתמודד עם מטלות אלו.
• קושי בקולטני החישה בעור-רגישות גבוהה למגע, או חוסר רגישות- כתוצאה מכך הלחץ על כלי הכתיבה משתנה (חריתה, מול כתב חלוש)
• קושי בתכנון תנועה ותיאום לא תקין בין הידיים-לכן עיצוב האותיות לא תקין. חוסר ארגון בכתיבה במחברת. חוסר עקביות בכתב יד. מביא להימנעות מכתיבה, התעייפות או לחוסר השלמה של משימות כתיבה.
הסימנים לכך: התעייפות רבה בכתיבה, כאבים במפרק היד ובחגורת הכתפיים.כתב יד לא קריא, השקעת מאמץ רב בכתיבה, קצב כתיבה איטי.
נתן לזהות לקות זאת כבר בגיל הרך, היא באה לידי ביטוי בקושי להפעיל כוח שרירים, הפעלת אצבעות הידיים וקושי לתאם בין הנראה לביצוע. ילד זה יטה לסרב לבצע מטלות ציור, יתקשה בגזירה, הוא יהיה מסורבל בתנועותיו, לכן ישמטו לו דברים, בעת האכילה יתפזר מזון בסביבת האכילה. לעיתים הוא יתקשה לבצע פעולות לבוש לבד. לעיתים יגלה רגישות יתר למגע גופני. הטיפול בגיל הרך הוא על ידי מרפאה בעיסוק.
בגיל בית הספר הלקות באה לידי ביטוי בכאבים בכתיבה, קושי לסיים מטלות , איטיות בהעתקה מהלוח. הימנעות והשתמטות ממטלות הכרוכות בכתיבה. פער גדול בין הבעה בעל פה לבין הבעה בכתב, כתב יד לא קריא ושגיאות כתיב רבות. נתן לטפל בחולשה זאת על ידי הוראה מתקנת, בה ילמדו כתיבה נכונה, על ידי לימוד משפחות מילים ויצירת סימנים שיקלו על זכירת כתיב נכון (לדוגמא כל כלי התחבורה נכתבים באות א'- אוטובוס, אמבולנס, אוניה וכו').
• יש לצמצם את מטלות הכתיבה למשימות קטנות.
• להשתמש בציור המחשבות כדי להביע רעיונות ורק לאחר מכן לתרגם למילים.
• להקליט את המחשבות.
• הקלטת תשובות.
• מעבר לכתיבה במעבד תמלילים.
• יצירת מוטיבציה להתמודד עם הקושי על ידי מתן תגמולים על הדרך והניסיון.
יש לשם לב להשלכות הרגשיות של לקות זאת . ילד המתקשה בכתיבה נפגעת גם בתחושת המסוגלות שלו, דבר הגורר פגיעה בדימוי העצמי, מביא אותו לתסכול רב עד כדי הרמת ידיים וויתור. לכן יש לתמוך בו ולסייע לו בכתיבת מטלות, ארגון חומרי הלימוד, להעריך את מאמציו ולחזקו על כך. יש לקחת בחשבון שלקות זאת לא עוברת, הסיוע צריך להיות לכל אורך שנות הלימודים (לעיתים גם בעבודה). חשוב מאוד לאבחן ולמצוא את נקודות החוזק שלו ולהעצים אותן וכן ללמדו אסטרטגיות למידה שיעזרו לו לעקוף את קשייו. כל זאת יש לנקוט, כדי שלא יגיע לייאוש וחוסר רצון להתמודד.

נכתב ע"י: פורטל אבחון