רונית כהן זמורה – סוגי דיסגרפיות

סוגי  דיסגרפיות

הפרעה בכתיבה מוגדרת כשילוב של קשיים שונים ביכולתו של היחיד לחבר טקסט כתוב. ביטויה של הפרעה זאת הוא בכתב יד לא ברור, עיוותים בצורת האותיות, כתיבה שאינה שוטפת, שגיאות כתיב, קשיים לכתוב רעיונות ברמת משפט, פסקה. ליקוי בכתיבה קיים כאשר הקושי אינו יכול להיות מוסבר על ידי רמתו הכללית של הילד, או רמת לימוד שאינה מספקת. לכן לקות זאת מוגדרת כאשר ההפרש בין תוצאות רמת האינטליגנציה הכללית של הילד ותוצאות מבחני כתיבה עולה על שתי סטיות תקן. על פי הגדרה זאת נמצא כי 6% מהילדים יש להם ליקוי כתיבה. ילדים הסובלים מליקוי זה אינם ממצים את יכולת ההבעה שלהם, קיימת הנמכה בהישגיהם הלימודיים ובכלל פגיעה בדימויים העצמי ויצירת פערים חברתיים.

ניתן לחלק את סוגי הדיס גרפיות ל-2 קבוצות עיקריות:

א.דיסגרפיות מרכזיות- אלו הן דיסגרפיות שמקורן באחד השלבים המרכזיים של תהליך קוגניטיבי האחראי לכתיבה, סמנטיקה , ללקסיקון או ממיר פונמי-גרפמי.

ישנן 3 סוגים של דיס גרפיות מרכזיות:

1.דיסגרפית שטח-פגיעה במסלול הלקסיקלי- כתיבה בשגיאות כתיב על רקע הומופוני או אורתוגרפי. לדוגמא:מתבלבלים בין ח-כ, ק-כ.
כיצד מטפלים: הרחבת הלקסיקון- על ידי תרגול רב, הכרת חוקי תחביר וכן שימוש במעבד תמלילים שבו מופעל בדיקת איות ודיקדוק.

2. דיסגרפיה פונולוגית-החלפת אותיות הכתיב הנכון באותיות הנבדלות בתכונות הקוליות בלבד. עיקר הקושי יבוא לידי ביטוי במילים שעדין לא נמצאות בלקסיקון. לכן אלחוטי- ייכתב- "הלכתי", מילות יחס ייפרדו מהמילה – "הלכתי שאמרת לי" ייכתב-"הלכתי כשה אמרת לי".

3. דיסגרפית עומק- יכולה לנבוע מפגיעה לגישה ללקסיקון הסמנטי- לכן במקום המילה "תפוח", תכתב המילה-"אשכולית".

ב.דיסגרפיות פריפריאליות-אלו דיסלקציות שמקורן קשור לפגיעה באחד השלבים הפריפריאלים של התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה.

ישנן שלושה סוגים עיקריים של דיס גרפיות פריפריאליות :

1. דיסגרפית באפר גרפמי-פגיעה במאגר הזיכרון לטווח קצר של הייצוג האורתוגרפי- לכן קיימות החלפות ("ירשה" – יחשה") , השמטות ("ספרות"- "ספות") והוספות ("קטר"- קטלר") ושיכולים ("הוגה דעות" הוגה עדות").

2. דיסגרפיית נגלקט-חוסר יכולת להתייחס לאותיות שנמצאות באחד הצדדים של המילה, מאפייניה הזנחת הצד הפגוע שמתבטא בהוספות או השמטות או החלפות של אותיות- חולשה זאת נובעת מפגיעה בשימור זהות האותיות במרחב מסוים.

3. דיסגרפיה ברמת האלוגרף- באה לידי ביטוי בטעויות בבחירת אותיות ועיצובן- כתב יד קשה לקריאה. היא תבוא לידי ביטוי במטלות כתיבה ידנית, באה לידי ביטוי בכתיבה אות בצורה שאינה קיימת, או שהכותב אינו כותב אות מסוימת, מאחר שאינה זוכר איך לכותבה.

מה רואים:

כתב יד לא קריא
שגיאות כתיב.
קושי בשמירה על אחידות באותיות.
איטיות רבה בכתיבה, נדרש מאמץ רב לביצוע מטלה זאת.

נתן להכליל את סוגי הליקויים ל-3 תחומים:

1. מידת גיבוש הצדיות- הילד מחליף בין אותיות (כותב- "לדת" במקום "דלת")., ליקוי למידה זה נגרם כאשר ישנו חוסר בצד שהוא דומיננטי במוח והוא בעצם מפריע בתהליך המוקדם של לימוד הקריאה, הכתיב והכתיבה.

2. הפרעה בשליטה בשרירי היד-כאשר אנו כותבים אנו מפעילים את שריר היד- מכווצים ומשחררים אותו לסירוגין. הפרעה בכתיבה יכולה להיגרם גם מבעיות של חוסר שלטיה בשריר זה,זוהי הפרכה המוגדרת סנסו- מוטורית. הביטוי יהיה כתיבה מאוד איטית ומאומצת.

3. ארגון התפיסה במרחב-הראייה הגרפית מרחבית הינה לקויה והיא מתבטאת בכתיבה ללא ריווח בין האותיות, עד כדי חוסר קריאות, צפיפות בין המילים ובין השורות. זוהי הלקות הנפוצה ביותר בין הלוקים בדיסגרפיה.

סיכום ביטויי הדיסגרפיה

מקור מהירות כתיבה שגיאות כתיב עיצוב אותיות ארגון מרחבי
רקע שפתי איטית בהכתבה יותר מהעתקה תקין תקין
קשיים בתכנון תנועה איטית תקין לקוי לקוי
רקע חזותי מוטורי בהכתבה-תקין
בהעתקה-לא תמיד תקין משתנה לקוי
סרבול מוטורי משתנה תקין לקוי תקין

השפעות הדיסגרפיה על התפקוד בחיים

• הכתיבה גוזלת השקעה רבה, זמן יקר.
• יש לכך השפעה על תפקודי הלימוד בכל הגילאים וכן השלכות חברתיות נרחבות על התפקוד הלימודי, חברתי ותקשורתי.
• יוצר קושי ברכישת מושגים אקדמאים, או תפקודים יומיומיים הקשורים בכתיבה.
• קושי להביע רעיונות,שוכח מה רצה להביע בשל ההתמקדות במלאכת הכתיבה. קושי להשלים עבודות, שעורי בית.

הטיפול בדיסגרפיה צריך להיות מותאם לסוג הדיסגרפיה, וצריך להתמקד גם בתחומים הבאים: חיזוק הצד החברתי, התערבויות בהתנהגויות שהושפעו מהלקות והרגשות המתלווים לכך, יש לשם לב להשלכות הרגשיות של לקות זאת . ילד המתקשה בכתיבה נפגעת גם בתחושת המסוגלות שלו, דבר הגורר פגיעה בדימוי העצמי, מביא אותו לתסכול רב עד כדי הרמת ידיים וויתור. לכן יש לתמוך בו ולסייע לו בכתיבת מטלות, ארגון חומרי הלימוד, להעריך את מאמציו ולחזקו על כך. יש לקחת בחשבון שלקות זאת לא עוברת, הסיוע צריך להיות לכל אורך שנות הלימודים (לעיתים גם בעבודה). חשוב מאוד לאבחן ולמצוא את נקודות החוזק שלו ולהעצים אותן וכן ללמדו אסטרטגיות למידה שיעזרו לו לעקוף את קשייו. כל זאת יש לנקוט, כדי שלא יגיע לייאוש וחוסר רצון להתמודד.

כתבה:רונית כהן זמורה