הערכה כי 3%-6 מהאוכלוסייה לוקים בדיסקלקוליה. מחקרים מראים כי אחוז הבנות הלוקות בדיסקלקוליה עולה במעט על בנים. דיסלקציה נפוצה בקרב דיסלקטים. כ-40% מהילדים שיש להם בעיות קריאה…
סוגי דיסקלקוליה
הערכה כי 3%-6 מהאוכלוסייה לוקים בדיסקלקוליה. מחקרים מראים כי אחוז הבנות הלוקות בדיסקלקוליה עולה במעט על בנים. דיסלקציה נפוצה בקרב דיסלקטים. כ-40% מהילדים שיש להם בעיות קריאה, חווים גם קשיים בלימוד חשבון. המתמטיקה היא כלי חיוני לחיים תקינים. כל אדם נורמלי בחברה מודרנית אמור לדעת כיצד לחשב ולבצע בזמן קצר פעולות חישוביות פשוטות כמו חיבור וחיסור. אדם שאין לו את היכולת הזאת נמצא בבעיה גדולה. הוא עשוי להיחשב כאידיוט, ולהימצא במבוכה.
בשל רגשי נחיתות רוב הלוקים בדיסקלקוליה מוותרים על לימודים אקדמאיים. ילד הסובל מדיסלקציה עשוי לגרום לאווירה מתוחה במשפחתו. מאחר וההורים יודעים שילדם לא טיפש והם מפרשים את חוסר ההצלחה שלו במתמטיקה, כעקשנות וטיפשות. כך מעמדו של הילד נפגע. וערכו העצמי יורד. לכישלון לימודי במתמטיקה בשילוב חוסר ידע מתמטי בסיסי כבוגרים, השפעה הרסנית על חיי היום יום של הפרט ועל סיכוייו להתקדם בתחום המקצועי. כיום, ידע מתמטי וחשיבה ומיומנות חשבונית לא פחות חשובים מיכולת קריאה.
קיימים שני סוגים של דיסקלקוליה:
1. דיסקלקוליה נרכשת- כאשר ניתן לשייך את הרמה הנמוכה לפגיעה מוחית שעבר הנבדק. לדוגמא: אישה שעבדה כמנהלת חשבונות, עברה אירוע מוחי, כתוצאה מכך- נפגעו הכישורים המספריים. כך למשל, לא יכלה לספור מעבר למספר 4. אם מציגים לה חמישה מוצרים . היא סופרת עד 4. כל מספר הגדול מ-4 נמחק מתודעתה. כולל ימים בשבוע, גילה, מספר הנעלים שלה.
2. דיסלקציה התפתחותית- קושי ועיכוב ברכישת מיומנויות חשבון בילדים. כאשר הנבדק סובל מהלקות שבסיסה נטייה גנטית משפחתית. ויש לה היבט נירולוגי, תורשתי, מגדרי, חרדתי וטווח זיכרון.
הסבר:
ההיבט הנירולוגי-נובע מהפרעה יחידנית נירולוגית, בחלקו האחורי של ההימיספירה השמאלית.
ההיבט המגדרי- בנות לוקות יותר בדיסקלקוליה מאשר בנים.
ההיבט התורשתי- אם אחד הילדים במשפחה לוקה בדיסקלקוליה, אזי הסיכוי של ילד אחר להיות מאובחן ככזה גבוה עד פי 10 ביחס לשכיחות באוכלוסיה.
תפקוד המוח בדיסקלקוליה
דיסקלקוליה נרכשת מופיעה אצל אנשים שעברו אירוע מוחי באונת הקודקוד השמאלית, שהינו הרכס הזוויתי, שהוא חלק מאונת הקודקוד.
לפני כעשור מצא מרקוס קייפפר, כי תרגילי חשבון מעוררים פעילות באיזור המרכזי של שתי אונות הקודקוד- השמאלית והימנית, אך פעולות כפל פשוטות מעוררות פעילות רק באונת הקודקוד השמאלי.
מחקר בו השוו את הפעילות המוחית של המתקשים בחשבון לבין אלו שאינם מתקשים בחשבון, נמצא כי אצל המתקשים בחשבון שכבת הקורטקס בחלק מאונת הקודקוד השמאלית היה נמוך יותר- מדובר באיזור הנקרא הגיא התוך קודקודי-IPS
האונות הדפניות המכונות IPS פעילות בעיבוד המספרי ובחשבון. לקטע האופקי של החריץ הקודקודי הדו צדדי- יש תפקיד חשוב בייצוג מספרי בסיסי.
מודלים חדשים מדברים על כך שהמספרים הכתובים מתורגמים לקוד מופשט של גודל. והמספרים מיוצגים בקוד לוגריתמי במוח.
במחקרים עכשווים ערכו בדיקת MRI נמצא פגם בגודלו ובמבנהו של הגיא התוך קודקודי . נתן להניח כי איזור זה משמש מעין כוח עתודה חישובי, המתגייס כשהחישוב נעשה קשה יותר. מחקרים נוספים מעידים כי תאי עצב הנמצאים באיזור זה מעורבים ישירות בעיבוד מספרים והם נקראים תאים "מונים".
ד"ר רועי קדוש מאוניברסיטת בן גוריון החליט לבדוק אם אפשר לגרום באופן מלאכותי לדיסקלקוליה זמנית באדם, ועל איזה איזור במוח יש להשפיע כדי להביא לתוצאה הזאת. הוא השתמש בחומר הרדמה לשם שיתוק זמני החולף במהירות ,הליך המכונה "מבחן ואדה" . לחוקר התברר כי כאשר הוא משבש את הפעילות העצבית בגיא התוך קודקודי הימני של אנשים לא דיסקלקוליים, אזי העיבוד הכמותי שלהם הופך לכזה המאפיין דיסקלקוליים. שיבוש באזור המקביל במחצית השמאלית של המוח לא גרם לדיסקלקוליה זמנית. מכאן שפגיעה בגיא התוך קודקודי הימני היא הסיבה לדיסקלקוליה
המודל של GERRY (1993) מציע 3 סוגים של דיסקלקוליה:
דיסקלקוליה עם לקות בזיכרון הסמנטי- באה לידי ביטוי בהנמכת יכולת השליפה של עובדות מתמטיות ובזמן תגובה משתנה בנוגע לשליפה. חולשה זאת בדרך כלל מופיעה עם לקות בקריאה.
דיסקלקוליה כתוצאה מלקות ניהולית- מביאה לשגיאות בפתרון ואיחור ברכישת מושגים מתמטיים.
דיסקלקוליה חזותית מרחבית-קושי ברישום מידע ספרתי, בלבול בסימנים, השמטה או רוטציה של ספרות.
מודל נוסף: מודל זיכרון העבודה של בדלי-הנקרא- הלולאה הפונולוגית-לולאה זאת מסייעת לשימור מידע מילולי בזיכרון, והוא משמר ייצוגים של מידע מילולי. הלולאה מאפשרת חזרות ורענון של המידע באמצעות חזרה מילולית, לעיתים ללא קול. הלוקה בדיסקלקוליה- יתקשה לזכור סדרה של מילים, בשל קושי בשליטה עצמית ובזיכרון הפעיל.
איתור ילדים הסובלים מדיסקלקוליה הוא הקשה ביותר ורובם לא מאובחנים, מהסיבות הבאות:
1.יש תלמידים לקויי למידה עם תפיסה מצוינת של מושגים מתמטיים, אבל ללא יכולת לבצע חישובים נכונים. הם באופן עקבי לא שמים לב לסימני הפעולה, טועים בסדר השלבים. אלו הם תלמידים שנתקלים בקשיים בלמידת עובדות היסוד. אבל הם יכולים להתקדם לרמות גבוהות ביותר במתמטיקה גבוהה, בהן מתבלטת החשיבה. זוהי טעות של המערכת לשבץ אותם ברמות הנמוכות.
2.יש ילדים המתקשים במתמטיקה בסיסית, אבל עם הבנה מתמטית בלתי פורמלית הם מצליחים. הם מתקשים לחבר את הידע הזה לתהליכים פורמלים, לשפה ולסימול הסימבולי של המתמטיקה הנלמדת בבית הספר. תלמיד זה זקוק להמחשות רבות כדי לחזק ולייצב קשרים אלו.
3.יש תלמידים המתקשים לארגן סמלים מתמטיים באופנים מאונכים, מאוזנים ורב שלביים. הם זקוקים לעזרה בתרגום במעבר מצורה אחת לשנייה. לחלק מהתלמידים נגרם עיכוב בהתקדמות הלימוד בשל הצד המילולי של המתמטיקה, בלבול מושגים, קושי לעקוב אחר הסברים מילוליים.
4.יש תלמידים שלהם קושי בארגון חזותי- מרחבי –מוטורי , עובדה שמביאה לחולשה או חוסר יכולת בקליטת תרשימים ובעיות עם המחשות משורטטות.
5.הוראה לקויה- כוללת 2 ערוצי ידע, הערוף הקונספטואלי- מיצג את ההבנה,והערוץ הפרוצדוראלי- מיצג מיומנות חישוב. ככול שעולה רמת המומחיות של התלמיד, הוא צריך להסתמך על ייצוגים מופשטים סבוכים. קשיים בהבנה יכולים לנבוע כאשר קיימים חורים ברשתות מידע, או שהקשרים בין הייצוגים אינם חזקים דים.
6.בעיות התנהגות.- משפיעות על מידת הנוכחות בשיעור והיכולת ללמוד ברצף.
7. היעדרות משיעור- מובילה לחסך לימודי והמתמטיקה נבנית נדבך על נדבך, לכן אין רצף בלמידה.
כל אלו מובילים לקשיים בלימוד מתמטיקה, כאשר הסיבה היא לא דיסקלקוליה.
כיצד רואים ומזהים ילדים דיסקלקולים:
הדיסקלקולים יתקשו בחשיבה חשבונית, עוד לפני הכניסה לבית הספר. הם יתקשו במניה של חפצים, בהתאמת מספר לכמות ובהבנת המושג: גדול קטן, לפני אחרי,. אם הילד הקט מבין את המושג יותר, פחות ועוד. הוא ייודע שהוא שלקחתי לו סוכריה, אזי יש לו פחות אחד. ילדים או מבוגרים הסובלים מנחיתות זאת עשויים להתקשות בנסיבות יומיומיות כמו חישוב עודף, תשלום נכון לנותני שירותים, תכנון נכון של תקציב משפחתי.
ילדים דיסקלקולים מתקשים בספירה. הם לא תופסים במבט חטוף כמות, אלא הם צריכים למנות גם כמות של שלושה חפצים. הם מתקשים באומדן ובהשוואת כמויות בצורה אינטואיטיבית. הם מגיבים לאט יותר במטלות של מנייה.
כיצד משפיעים הקשיים במתמטיקה על חיי היום יום:
קושי להשתמש נכונה בעודף
קושי לזכור את לוח הכפל.
בלבול בין צד ימין ושמאל
קושי באומדן , מרחק וזמן.
הלקות לא באה לידי ביטוי רק בכיתה, אלא גם בחיים האישיים, החברתיים והם משפיעים על הביטחון העצמי. דיסקלקוליה משפיעה על ילדים ומבוגרים מכיוון שמיומנויות חשבון דרושות לכולנו כמעט בכל תחומי החיים.
כתבה רונית כהן זמורה