הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות שכיחות מאוד באוכלוסייה הכללית, והן גם נחשבות ללקויות נוירולוגית הנפוצות ביותר בקרב תלמידים. כעשירית מהתלמידים לוקים בה, והיא אינה חולפת עם השנים.
להפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות ישנם מאפיינים אחדים המתבטאים בליקוי ביכולת המיקוד של הקשב והריכוז, קושי בשמירה על קשב וריכוז לטווח ממושך, הסחות דעת הנגרמות מגירויים חיצוניים ופנימיים, אי הבחנה בפרטים, חוסר תשומת לב, פגיעה ביכולות הלמידה וקושי ביכולת התארגנות באופן יעיל.
הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות שכיחות מאוד באוכלוסייה הכללית, והן גם נחשבות ללקויות נוירולוגית הנפוצות ביותר בקרב תלמידים. כעשירית מהתלמידים לוקים בה, והיא אינה חולפת עם השנים.
להפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות ישנם מאפיינים אחדים המתבטאים בליקוי ביכולת המיקוד של הקשב והריכוז, קושי בשמירה על קשב וריכוז לטווח ממושך, הסחות דעת הנגרמות מגירויים חיצוניים ופנימיים, אי הבחנה בפרטים, חוסר תשומת לב, פגיעה ביכולות הלמידה וקושי ביכולת התארגנות באופן יעיל. לעיתים קיימת אימפולסיביות המתבטאת בחוסר היכולת לדחות סיפוקים, בהתנהגות. במידה וההפרעות כוללות גם היפראקטיביות, התופעה תתאפיין בחוסר שקט פסיכו מוטורי אשר תלווה בתזזיות יתר, ואי היכולת להתנהג בהתאם לנורמות חברתיות. כיום אין עדיין מבדק בודד אשר יאבחן באופן מוחלט את ההפרעות, על כן מקובל לערוך סדרה של מבדקים חופפים, ובהתאם לממצאים הנסיבתיים לאבחן את אופי ההפרעה בה לוקים הנבדקים.
קיימים לא מעט סוגי אבחונים שחלקם מבוססים על מילוי שאלונים ותצפית של מאבחן אשר הוסמך לכך, קיימות בדיקות גופניות ולעיתים גם פסיכולוגיות על מנת לשלול אפשרות של מחלות אחרות בעלות תסמינים דומים, וכמו כן קיימים גם המבחנים הממוחשבים, כשאת האבחנה הסופית מעניק רופא אשר הוסמך לכך, לרוב רופא נוירולוג או פסיכיאטר, בהתאם לממצאי המבדקים ולאחר עיבוד הנתונים לכדי תמונה כוללת. מבחנים ממוחשבים מקובלים מאוד כחלק אינטגראלי מתהליך אבחון הפרעות הקשב והריכוז. בעולם פותחו מספר מבדקים ממוחשבים שמטרתם לסייע בהליך האבחון, כמו מבחן CPT הבוחן את היכולת של הנבדק להתמודד עם מטלה חד גונית לפרק זמן ממושך, ובדיקת TOVA שמטרתה למדוד עקביות תגובה. בשני המבחנים הללו מוטל על הנבדק ללחוץ על מקש במקלדת בעת הופעת גירוי מסוים, ולא להגיב בעת הופעת גירויים אחרים. לאחרונה יצא לזירה גם מבדק ממוחשב חדש שהינו פרי פיתוח ישראלי ומכונה .MOXO המבדק הממוחשב מסייע באופן משמעותי באבחון, מעצם היותו המבדק היחידי הבוחן גם את מרכיב התזמון.
מבדק MOXO ומרכיב התזמון
נשאלת השאלה לגבי מהות מרכיב התזמון וייחודו של מבדק MOXO ממבדקים אחרים. את התשובה נספק בדוגמה הבאה: ישנם שני תלמידים שונים אשר הוריהם מזומנים לשיחה אצל המחנכת בשל הפרעה למהלכו התקין של השיעור בכיתה, חוסר ריכוז ואי הכנת שיעורי הבית. לכאורה, שני התלמידים סובלים מאותה הבעיה בדיוק. ואולם, מבדק MOXO יחשוף כי שני התלמידים לוקים בשתי הפרעות שונות לחלוטין. בתרחיש המהווה דוגמה, אחד התלמידים מתקשה לבודד גירוי אחד מבין שלל הגירויים בכל רגע נתון, הפרעה המונעת ממנו לבודד את הגירוי ולהתמקד בדבריה של המורה כגירוי יחידי דומיננטי, כשהתוצאה הנסיבתית היא הפרעה למהלכו התקין של השיעור. לעומתו, התלמיד האחר אינו מתקשה להתמקד בגירוי בודד, ואולם הקושי אצלו בא לידי ביטוי באי היכולת לעמוד בקצב של התקדמות השיעור בשל כתיבה איטית.
אי העמידה בקצב הכתיבה יוצרת איבוד עניין, בדיוק כמו חברו, והתוצאה גם בנסיבות הללו היא הפרעה למהלכו התקין של השיעור. על פניו ניתן להסיק כי שני התלמידים לוקים באותה ההפרעה, ואולם מבדק MOXO יאבחן את שני התלמידים כלוקים בשתי הפרעות שונות לחלוטין, ועל כן כל אחד מהם נזקק דרך טיפול שונה. מבדק MOXO יאבחן כי התלמיד הראשון לוקה בחוסר קשב ואילו חברו לוקה מבעיית תזמון, כלומר תסמינים זהים למקורות קושי שונים. כיום מהווה מבדק MOXO המבדק היחידי בזירת המבדקים הממוחשבים, שהוא בעל היכולת לאתר ולבודד את מרכיב התזמון. כמבדק ממוחשב מהווה מבדק MOXO מדד אובייקטיבי, בניגוד למרבית שיטות האבחון המתבססות על שאלונים ותצפית סובייקטיבית על הילדים הנחשדים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. תוצאות המחקר מעלות כי אחוז הדיוק של מבדק MOXO הוא כתשעים אחוז, עובדה ההופכת אותו למבדק הממוחשב האמין ביותר הקיים כיום בזירה. ואולם, על אף רמת הדיוק שבו, המבדק אינו הכלי היחידי עליו יש להסתמך, אלא מהווה ככלי עזר במטרה ליצור תמונת מצב מדויקת ואמיתית יותר על מצב הנבדק.