במעל ל- 50 אחוזים מהמקרים של הפרעות קשב מתווספות אליהן הפרעות נוספות. קוראים לזה קומורבידיות (שילוב הפרעות). אבחנה וטיפול מוקדמים יכולים למנוע את הופעתן של ההפרעות הנוספות. מהן אותן הפרעות? ומדוע לפעמים נטפל קודם בהן לפני שנטפל בהפרעות הקשב עצמן?…
על הפרעות קשב ועל קומורבידיות
במעל ל- 50 אחוזים מהמקרים של הפרעות קשב מתווספות אליהן הפרעות נוספות. קוראים לזה קומורבידיות (שילוב הפרעות). אבחנה וטיפול מוקדמים יכולים למנוע את הופעתן של ההפרעות הנוספות. מהן אותן הפרעות? ומדוע לפעמים נטפל קודם בהן לפני שנטפל בהפרעות הקשב עצמן? כלים שלובים
"אם פעם חשבו שהפרעות קשב הן הפרעה נקודתית בודדת, שלא קשורה לקשיים אחרים בתחום ההתפתחותי, הרי שהיום אנחנו מבינים שזה לא נכון. דווקא אצל רוב האנשים עם הפרעות קשביתלוו קשיים התפתחותיים נוספים כמו בעיות במוטוריקה, בשפה, חרדה, בעיית דימוי עצמי, מרדנות, קשיי משמעת ועוד ועוד", מסביר ד"ר מיטשל שערץ, רופא נוירו- התפתחותי, מנהל המערך הנוירו- התפתחותי בקופת חולים מאוחדת מחוז צפון ושומרון ויו"ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו.
יתרה על כך, ד"ר שערץ מספר שכאשר מגיע אליו ילד לשם אבחון הפרעות קשב הוא לא מסתפק רק באבחון זה אלא מחפש גם את ההפרעה הנלווית. "כשאני מקבל ילד לאבחון, אני לא בודק רק הפרעות קשב אלא בודק מה עוד. צריך לחפש את זה, כי זה ישנה את הדרך שבה אני אתייחס לילד ולמשפחה וכן ישנה את הקו הטיפולי. גם את המתמחים שלי אני מלמד לא לבדוק רק הפרעות קשב, אלא לחפש מה עוד, ואת זה אי אפשר לעשות בבדיקה של חמש דקות. צריך להבין שהתערבות מוקדמת מונעת בצורה ישירה פער לימודי ומאפשרת מקדם ביטוח רגשי טוב יותר".
הגיל והתרגיל
ד"ר שערץ מספר שמבחינת מספרים, השכיחות של קומורבידיות היא מעל ל- 50 אחוזים בקרב הסובלים מהבעיה של הפרעות קשב, ולכן המאבחן חייב להכיר את התופעה. הרשימה של ההפרעות הנלוות היא ארוכה והקשיים ההתפתחותיים משתנים עם השנים, ולכן בגיל הרך שילוב ההפרעות יהיה שונה מאשר בגיל ההתבגרות. כך למשל, ילד בגיל ההתבגרות יכול להיות עם הפרעות קשב בשילוב עם מרדנות- הוא 'אנטי' אבל לא חוצה את הקו האדום, נניח, מתעמת עם ההורה אבל לא אלים, או בשילוב עם בעיות משמעת – שבה הוא לא רק 'אנטי' אלא גם חוצה קווים אדומים. "נער שמגיע עם תמונה של משמעת ומרדנות צריך לוודא שהוא לא מעורב בדברים כמו גניבה, אלימות ושימוש בסמים וסיגריות, דברים שיכולים להגיע בעתיד משום שהם רכיבים של פזיזות וזהו שילוב מסוכן".
לעומת זאת אצל ילד בגיל הרך בעל הפרעות קשב ומרדנות, יש לבדוק גם האם קיימים ליקויי למידה. "אצל ילד בן 12-14 בעל שנים רבות של ניסיון לימודי, קיים סיכוי נמוך שיפספסו קשיים לימודיים, אולם אצל ילד בגיל הרך שנמצא בגן, בנוסף ל'רעש' שהוא עושה צריך לשים לב שאנחנו לא מפספסים גם את העניין הלימודי".
טיפול שורש
טיפול בהפרעות קשב ובהפרעות הנלוות הינו טיפול מורכב שיש לתת עליו את הדעת. מצד אחד יש להתייחס לעוצמת ההפרעות ולהשלכות שלהן ומצד שני יש להתייחס לסיטואציה המשפחתית ולרצון ההורים. ובמילים אחרות, פשוט צריך לעשות סדר עדיפויות.
"כשהילד סובל ממספר הפרעות צריך לשאול את ההורים מהו לדעתם הדבר החשוב ביותר שצריך לטפל בו קודם. זה לא נכון לטפל בהכל וגם לא תמיד ההורים פנויים לכך מבחינת זמן, כסף וכוחות נפש. אני שואל את ההורים 'מה אתם חושבים שיעבוד?', כי אם למשל, אני אתן לילד שיש לו עוד שלושה אחים, ארבעה טיפולים בשבוע, אני לא בטוח שאמא שלו תעמוד בזה" .
ד"ר שערץ מוסיף שכאשר ההפרעות הנלוות מתבטאות בהתנהגות מסוכנת יש לטפל ראשית בהתנהגות המסוכנת ורק לאחר מכן יינתן טיפול בהפרעות קשב. כך גם כאשר קיימת חרדה. "אצל ילד חרדתי בעל הפרעות קשב אני אתמקד קודם בחרדה".
אך במקרה שבו למשל, מעורבים 'טיקים' עם הפרעות קשב והילד מגלה הפרעות התנהגות בכיתה, נטפל ראשית בהפרעות הקשב. "הטיקים לא יזרקו אותו מהכיתה, בעיות המשמעת כן. צריך להיות גם ריאלים, המסר שאני מנסה להעביר הוא שאי אפשר לפתור את כל הבעיות באופן מיידי. שינוי אמיתי דורש המון משאבים, התמדה ושינוי תודעתי גם אצל ההורים. זה לא זבנג וגמרנו".
ד"ר שערץ נסמך על דברי קולגה ומזכיר כי בהליך של טיפול בהפרעות קשב ובהפרעות הנלוות יש לקחת בחשבון כי לא רק שההפרעות הנלוות יכולות להשתנות עם השנים, בחלוף הימים הן גם מקבלות משמעות אחרת. "כבני אדם אנחנו משתנים לאורך ציר של זמן. לפעמים החרדה תהיה דומיננטית יותר, לפעמים הטיקים ולפעמים הפרעות הקשב. צריך להיות מודעים למורכבות הזו ולהתחשב בה. זו ממש אומנות. זה לא ריטלין וגמרנו, צריך להבין את הפאזל ולבדוק ביחד עם ההורים לאיזה כיוון כדאי ללכת קודם".