אחת התכונות האנושיות הינה העקשנות, המתבטאת בעוצמות שונות בהתאם לסיטואציה, לגיל ולטבע המולד. עקשנות היא שכנוע פנימי עמוק וללא פשרות כי רצונותיו ודעותיו של המתעקש הן הנכונות והן האמורות להתממש, ללא היכולת להיות קשוב לנסיבות החיצוניות אשר תומכות או מגבילות למימוש הרצונות הללו.
תופעת הסרבנות והעקשנות והפרעת התנגדות – Oppositional Defiant Disorder
אחת התכונות האנושיות הינה העקשנות, המתבטאת בעוצמות שונות בהתאם לסיטואציה, לגיל ולטבע המולד. עקשנות היא שכנוע פנימי עמוק וללא פשרות כי רצונותיו ודעותיו של המתעקש הן הנכונות והן האמורות להתממש, ללא היכולת להיות קשוב לנסיבות החיצוניות אשר תומכות או מגבילות למימוש הרצונות הללו. סביבתו של העקשן חשה ביתר שאת בתופעה כאשר העניינים אינם מתנהלים כפי שמאמין העקשן או לחלופין כשהוא מסמן לו יעד וחותר להגשמתו. בנסיבות הראשונות החברה תתבונן בתופעה בעיניים שליליות, כשבנסיבות מסוימות, בעיקר אם המטרות שקבע העקשן לעצמו הינן מוערכות על ידי החברה, כמו הגשמת יעדים בהיבט אקדמי או כלכלי, פעולותיו יתורגמו לנחישות ועקביות והוא יזכה לאהדה. לעיתים עולה קונפליקט בין צרכיו של האדם לבין הצרכים של הסובבים אותו, ועולה הצורך בדיאלוג פנימי על מנת למצוא את שביל הזהב.
תסמיני הסרבנות והעקשנות במעגלי החיים
כבר בקרב פעוטות ניתן לזהות את הופעת ההתנגדות, והעמידה של הפעוט על רצונותיו בצורה בלתי מתפשרת. התכונה הינה שלב התפתחותי תקין והיא נורמטיבית כל עוד הסמכות ההורים אינה נפגעת והמצב אינו מביא לפגיעה ממשית בתפקודו של הילד בסביבתו החברתית. קיימת אפשרות לזהות מאפיינים המרמזים על קיום ההפרעה בשלבי ההתפתחות השונים החל משלבי הינקות כמו בכי מתמשך של תינוק, בכי שאינו מרמז על מצב של מצוקה, התקפי זעם ואובדן שליטה החל בגיל הרך, רכושנות קיצונית לצעצועים וחוסר גמישות בחוקי משחק עד כדי בידוד חברתי. בגילאי בית הספר התופעה תתבטא בהתמקדות במשימה עד לפרפקציוניזם, ומנגד התקשות למצבי מעבר ושינוי.
תסמיני הסרבנות והעקשנות בקרב בני נוער
בגילאי ההתבגרות בונה לעצמו הנער הסרבן מערך שלם של תבניות לשם חיץ והגנה מפני אלמנטים הבאים לאיים על תפיסת עולמו הפנימית והחיצונית. הנער הלוקה בהפרעת העקשנות והסרבנות בונה מגננות מפני העולם ה"פולשני", כשהתרחיש עשוי לעתים לייצר מצבים רגשיים קשים כמו התבודדות, תנודות במצבי רוח וחוסר יכולת לקיים קשר שתפני בהיבט החברתי, כשהתופעות הללו עשויים להוביל להפרעות אישיות והתנהגות בטווח העתידי. לא פעם חשים ההורים חסרי אונים כשחלקם "מתגמשים" ומוותרים על הגבולות רק בכדי לשמר את השקט בבית, כשמנגד ישנם הורים חסרי גמישות עד להובלה לנסיבות של קרע משפחתי. בשני התרחישים המנוגדים הללו המצב בתא המשפחתי הוא בכי רע ודורש טיפול.
אמצעי הסיוע לייצור התנהגויות גמישות יותר והפחתת רמת העקשנות אצל ילד הסרבן והעקשן
תופעת הסרבנות והעקשנות הינה תופעה אשר זכתה להכרה בעשור האחרון והיא עדיין נחקרת. קיימות השערות אחדות לגבי הגורמים לתופעה כשהמרכזי שבהם הוא הגורם הביולוגי אף על פי שאין כיום עדיין עדויות חד משמעיות בנושא. ניתן לזהות רמזים למבנה מוח שונה בשל רמות טסטוסטרון גבוהות מהממוצע ורמות קורטיזול נמוכות. כמו כן נבחנות האפשרויות של חוסר בוויטמינים והשפעת הניקוטין בשלב העוברות בהיריון. קיימת גם השפעה סביבתית שלא פעם מעצימה את התופעה. הטיפול כולל נקיטה בשלוש דרכים שונות הכוללות את האמצעים תרופתיים ושינויי תזונה, הטיפול הפסיכולוגי להקניית דפוסי פעולה במטרה להוביל לתחושה נוחה והדרכת ההורים בשיתוף הילד, לשם רכישה מחדש של דרכי תקשורת נכונים למצבים מאתגרים.
נכתב ע"י: פורטל אבחון