מאבחנים קשב וריכוזמתי כדאי לפנות אל מכון לאבחון פיכודידקטי?
בשנים האחרונות עלתה המודעות לכל נושא לקויות הלמידה, ובמקביל אליה חלה גם עלייה בכמות התלמידים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב ולקויות למידה שונות, עד כי יישנם גורמים הטוענים שקיים "אבחון יתר", ולא מעט ילדים מאובחנים שלא לצורך, ו"זוכים" להקלות לימודיות שונות ומגוונות. נשאלת השאלה כיצד נוכל לדעת מתי הילד הפרטי שלנו מתפנק ומתעצל, ומתי התופעה אמורה להדליק אצלנו נורות אזהרה, ולפנות לאבחון? כמו כן, האם לפנות אל מכון לאבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או שמא אולי אל מכון לאבחון ממוחשב? אחד הסימנים עליהם יש לשים את הדעת הוא כשנראה לנו ולצוות החינוכי כי הילד בעל יכולות קוגניטיביות שהינן גבוהות יותר מן התוצאות בפועל. לעתים הילד מפתח תסכול רב סביב המטלות הלימודיות ונמנע מהן כבר בכיתות הנמוכות, כשהלימודיים מלווים בהישגים נמוכים וקשיים גם בנסיבות בהן הילד מתאמץ ומשקיע.
הסימנים המעידים כי יש לפנות לאבחון לקויות למידה
סימנים נוספים העשויים להעיד על לקות למידה הם קשיים בקריאה, המתבטאים בקריאה משובשת או בקצב קריאה איטי, קושי בכתיבה, כתיבה איטית המלווה בשגיאות כתיב רבות, קושי בזכירת צבעים, שמות, זיהוי מושגים וצורות גיאומטריות. במקרים מסוימים יישנו פער משמעותי בין תפקודים שונים בלמידה, כשהילד עשוי להיות בעל הישגיים מצוינים במתמטיקה, אך מנגד הוא יתקשה מאוד בהבנת הנקרא. במקרים אחרים עולים קשיים בריכוז, וקיים ריבוי של טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב, חוסר ארגון, שכחנות והסחות דעת רבות. גם מצבים בהם הילד שולט בחומר, אך עדיין מתקשה לסיים במגבלות הזמן הקצוב את המבחן עשויים לרמז על הפרעה או קושי. חשוב לצאת מנקודת הנחה שאף ילד אינו רוצה להיכשל בתחום הלימודי, וקרוב לוודאי שהילד נבוך ומתוסכל מן הכישלונות הללו, גם אם הוא לכאורה משדר אדישות וחוסר אכפתיות. זהו מעין מנגנון הגנתי אשר סיגל לעצמו על מנת שלא להתמודד בנושא בו הוא יודע מראש שעל אף ניסיונותיו הוא צפוי להיכשל שוב. זהו מנגנון הגנתי בדיוק כפי שאנו המבוגרים מסגלים לעצמנו על מנת להימנע מהתמודדות בתחומים בהם איננו מתמצאים. במידה ונבין זאת, יקל עלינו, ההורים, לחדור מבעד לשכבות ההגנה של הילד ולסייע לו.
התהליך האבחוני במכון לאבחון פסיכודידקטי
האבחון הפסיכו דידקטי משלב למעשה שני אבחונים: אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי. את האבחון הדידקטי עורכת מאבחנת מוסמכת, אשר התמקצעה בתחום לקויות הלמידה והאבחון הדידקטי. שלב ההכנה לאבחון כולל שאלונים, אותם מתבקשים ההורים והצוות החינוכי למלא לגבי הילד, תפקודו והתנהגותו, כדי שניתן יהיה לקבל הערכת מצב כללית משתי סביבות שונות – הבית ובית הספר. בתחילת האבחון נערכת שיחת היכרות בין המאבחנת לילד והוריו, כשהאבחון לכשעצמו אורך כמספר שעות, בהתאם לטווח הקשב ולקצב העבודה של הילד. לעתים מפוצל האבחון ונפרס על פני מספר מפגשים. האבחון הפסיכולוגי כולל מבחנים השלכתיים, שמטרתם להעריך את קשייו הרגשיים של הילד, ומבחני אינטליגנציה לשם הערכת מנת המשכל. את האבחון הפסיכולוגי עורך פסיכולוג, כשבתום האבחונים מנתח כל אחד מאנשי המקצוע, הן המאבחנת הדידקטית והן הפסיכולוג, את ממצאי האבחון בתחום בו הוא מתמחה. לאחר מכן, הם מנתחים ביחד את כל הממצאים לכדי תמונת מצב מדויקת ורחבה, המפרטת את הפרופיל של הילד המורכבים מהיבט הדידקטי, היבט הרגשי, החברתי והבין אישי, וכן את פרופיל האינטליגנציה, היכולות והקשיים.
"ערכנו לילד אבחון פסיכו דידקטי. מה הלאה?"
דו"ח האבחון מפרט את תמונת המצב הרחבה של הילד, ממליץ על הפנייה אל גורמים מקצועיים נוספים במידת הצורך, וממליץ גם על תוכניות הטיפול המתאימות לצרכיו וקשייו של הילד בהיבט הלימודי והרגשי. במידה ועולה החשד להפרעת קשב וריכוז תהייה הפנייה אל רופא פסיכיאטר או נוירולוג מומחה, לשם התאמת טיפול תרופתי לילד. כמו כן, מוענקות המלצות מפורטות אל מערכת החינוך לגבי התאמות בדרכי ההיבחנות בבית הספר ותכנית אישית להוראה מקדמת. חשוב לזכור כי פנייה אל מכון לאבחון פסיכו דידקטי הינו הצעד הראשון בדרך טיפולית ארוכה וממושכת, אך תמיכה, התמדה, סבלנות ומעורבות ההורים מובילה בסופו של התהליך לקצירת הפירות.