הסטטיסטיקה היבשה היא כי 10% מכלל הילדים לוקים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הלקויות וההפרעות הללו מולדות, ועל כן אינן חולפות במהלך החיים הבוגרים. מדובר בלקות נוירולוגית אשר מקשה על תפקוד הילדים במסגרת הבית ספרית, אשר לא זו בלבד שהיא מונעת מהתלמידים הפקה ומיצוי מקסימאלי של הפוטנציאל הטמון בהם, אלא פוגעת בהם בהיבטים רבים נוספים בחיי היומיום, אם בשל מעמד חברתי המתערער, התסכול בשל הכישלונות המצטברים ואי היכולת לממש את הפוטנציאל האמיתי,
הסטטיסטיקה היבשה היא כי 10% מכלל הילדים לוקים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הלקויות וההפרעות הללו מולדות, ועל כן אינן חולפות במהלך החיים הבוגרים. מדובר בלקות נוירולוגית אשר מקשה על תפקוד הילדים במסגרת הבית ספרית, אשר לא זו בלבד שהיא מונעת מהתלמידים הפקה ומיצוי מקסימאלי של הפוטנציאל הטמון בהם, אלא פוגעת בהם בהיבטים רבים נוספים בחיי היומיום, אם בשל מעמד חברתי המתערער, התסכול בשל הכישלונות המצטברים ואי היכולת לממש את הפוטנציאל האמיתי, ואם בשל הלחץ מצד המשפחה ואנשי ההוראה, הרואים לא פעם בכישלון כמדד לחוסר אמביציה להצליח.
את התופעה קיימת כיום אפשרות לאבחן, על ידי אבחונים דידקטיים או פסיכו דידקטיים, ומבדקים ממוחשבים למיניהם, המעניקים נדבך נוסף להשלמת תמונת הפרופיל. האבחון הדידקטי מעניק תמונת מצב מפורטת אודות אופי הלקות ומקורותיה, ובתוך כך מוענקת היכולת להתוויית תכנית פרטנית לטיפול, המאפשרת לתלמיד בעל הלקות לרכוש שיטות, כלים ואסטרטגיות למידה במטרה לעקוף את הקשיים ולתפקד חרף הלקות, ולהצליח בהיבט האקדמי ובהיבטים האחרים של החיים, כאשר נוטלים בתוכנית הזו חלק הן ההורים והן בית הספר. חלקן של לקויות הלמידה או הפרעות הקשב והריכוז עשויות לנבוע מכשל נוירולוגי במערכת הקוגניטיבית ואילו אחרות במערכת התחושתית.
אבחון דידקטי מקצועי עשוי להוות נקודת תפנית עבור התלמיד, ולהקל על התלמיד והוריו בהתמודדות עם לקות הלמידה או הפרעת הקשב והריכוז בה לוקה ילדיהם. בתום סוללת המבדקים עורכים המאבחנים שיחה עם ההורים, שבה הם מסכמים ומפרטים את ממצאיו של האבחון הדידקטי, ומעניקים המלצות על תוכנית סיוע היעיל ביותר עבור ילדם, תוכנית טיפול אשר תאפשר לילדם לרכוש כלים להתמודדות עם המטלות הרבגוניות הן בהיבט האקדמי והן בחיי היומיום. לרוב מתבצע האבחון הדידקטי בשנים הראשונות של בית הספר היסודי, ואולם לא פעם הקושי נחשף בגיל ההתבגרות בעת המעבר לחטיבת הביניים או לקראת מבחני הבגרות, ולעתים אף רק לאחר מכן, בעת הפנייה להשכלה הגבוהה או צמתי דרכים אחרות הקשורות לעליית מדרגה בתפקוד הדידקטי.
אבחון דידקטי: לילדים ומבוגרים
חלק לא מבוטל מן התלמידים במערכת החינוך מאותרים ומוגדרים כליקוי למידה. בעבר לקתה מערכת החינוך בחוסר מודעות וחוסר פתיחות בשל הבורות בנושא. התלמידים הללו סבלו מקשיים אדירים, אשר הושלכו אל עבר תחומים אחרים בחייהם, והתוו את הדרך אל עבר אפיקים שונים לחלוטין מאותם אפיקים אליהם היו זוכים להגיע לו ניתנה להם ההזדמנות לממש את הפוטנציאל האמיתי הגלום בהם. כיום, בעקבות ההכרה וההבנה בכל נושא לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז, קיימים פתרונות מגוונים הן לאיתור הבעיה והן לטיפול בה, וכך נפתח בפניהם חלון הזדמנויות חדש, המאפשר להם לבטא את היכולות הטמונות בהם ולנתבן לאפיקים שבעבר היו נעולים בפניהם. אבחון דידקטי ואבחונים נוספים נועדו לתת מענה דרך אפשרותם להצביע נקודתית על הכשלים התפקודיים השונים בהיבט הדידקטי.
ישנם גם האבחונים המתמקדים בהיבט הפסיכולוגי והמבדק הפסיכו דידקטי המתמקד בשני המישורים הללו בו זמנית. האבחון הדידקטי בוחן את יכולותיו ומיומנותיו הדידקטיות של התלמיד ואת יכולות הזיכרון לסוגיה. במקביל להיבטים הללו נערכים באבחון הדידקטי מבחנים לאיתור קושי העשוי לרמז על דיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה, שהן הלקויות השכיחות ביותר.
את האבחון הדידקטי מורשה לבצע רק מאבחן אשר הוכשר לכך, אשר יש לו רישיון והיתר באמצעות משרד החינוך, כמאבחן דידקטי מומחה. האבחון מהווה צעד חשוב ומהותי בדרך לטיפול בלקויות הללו, ומסקנות ממצאיו הם אשר יטוו את אמצעי הטיפול האפקטיביים ביותר עבור הילד לקוי הלמידה. האבחון הדידקטי אינו נחלת תלמידים בלבד, וכיום, בעקבות המודעות לכל הנושא, קיימת מגמה מתרחבת של פנייה אל האבחון הדידקטי בעת המעבר אל הלימודים האקדמיים, בשל אי מסוגלות לעמוד במכלול האתגרים האינטלקטואליים המוצבים בפני הסטודנטים. דרך האבחון הדידקטי, במידה והסטודנט מתגלה כלקוי למידה, הוא זוכה לסוג של סגירת מעגל, כאשר הוא מקבל את התשובות לקשיים אשר עימם נאלץ להתמודד בכל שלבי חייו הקודמים, ומנגד הוא זכאי לקבל הקלות מסוימות, אשר יאפשרו לו לשפר את הישגיו האקדמיים.