לקויות למידה הינן הפרעות שבהן השיגי היחיד במבחנים הסטנדרטיים נמוכים באופן משמעותי מהמצופה לבני גילו, השכלתו ומנת משכלו. לקויות למידה נובעות מכשל נוירו התפתחותי והן אינן קשורות לרמת משכל, כאשר הנתונים מראים כי התפלגות רמת המשכל בקרב האנשים לקויי הלמידה זהה לזו שבקרב האוכלוסייה הכללית. לקויות הלמידה מתבטאות בקושי ברכישת מיומנויות בסיסיות שלרוב דורשות מאמץ אינטואיטיבי קל. לקויות הלמידה השכיחות הינן הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, כשההגדרה המורחבת כוללת גם את הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות.
מהן לקויות למידה וכיצד ניתן לאבחן אותן?
לקויות למידה הינן הפרעות שבהן השיגי היחיד במבחנים הסטנדרטיים נמוכים באופן משמעותי מהמצופה לבני גילו, השכלתו ומנת משכלו. לקויות למידה נובעות מכשל נוירו התפתחותי והן אינן קשורות לרמת משכל, כאשר הנתונים מראים כי התפלגות רמת המשכל בקרב האנשים לקויי הלמידה זהה לזו שבקרב האוכלוסייה הכללית. לקויות הלמידה מתבטאות בקושי ברכישת מיומנויות בסיסיות שלרוב דורשות מאמץ אינטואיטיבי קל. לקויות הלמידה השכיחות הינן הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, כשההגדרה המורחבת כוללת גם את הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות.
ישנם אנשי מקצוע המכלילים בקטגוריית לקויות הלמידה את הדיסלקציה, דיסגרפיה והדיסקלקוליה בלבד, בשל העובדה כי הפרעות הקשב פוגעות בהיבטים נוספים מלבד ההיבט הלימודי. כמו כן, יש הרואים את ההיפר אקטיביות והאימפולסיביות כתת קבוצה של הפרעות הקשב, ואילו אנשי מקצוע נוספים סבורים כי הדיסגרפיה והדיסלקציה הינן לקות אחת בעלת שתי פנים. על אף המחלוקות בין אנשי המקצוע בכל נושא לקויות קיימת הסכמה כללית כי כל ההפרעות הללו פוגעות בהיבט הלימודי. הלמידה והפרעות הקשב והריכוז, מגוון הפרעות המשפיעות על יכולת הקשב, הריכוז והלמידה של הלוקה בהן. בסביבות שונות קיימות אנשים לרוב מסוגלים לרכז ולמקד את הקשב בגירוי בודד מבין שלל הגירויים ולאורך זמן, כמו לדוגמה האזנה להרצאה או למורה בכיתה, הכנת מטלות או שיעורי בית וכדומה.
ואולם, אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז מתקשים למקד את הקשב בגירוי בודד מבין שלל הגירויים בפרק זמן נתון, ולהתרכז בו אורך זמן. ההשלכות של הפרעות הקשב באות לידי ביטוי בהיבט הלימודי, בהיבטים החברתיים, פגיעה בדימוי העצמי וכדומה. אחת משיטות הטיפול בהפרעות קשב וריכוז היא הטיפול התרופתי, כשהמוכרת מבין התרופות הללו היא הריטלין. הריטלין מסווג במשפחת המעוררים שהשימוש בו משפיע על מערכת העצבים, ובצורה פרדוקסאלית התרופה גורמת לקשב וריכוז למשך כל טווח פעולתה, במקום לעורר את הלוקים בהפרעות הקשב, הריכוז וההיפר אקטיביות.
לקויות למידה: האבחונים השונים
הדיסלקציה הינה לקות למידה הקשורה בקריאה, שפה, כתיבה ואיות ונובעת מכשל בעיבוד וארגון המידע. התסמינים השכיחים הם קשיים בקריאה, קשיים שפתיים וקשיים בכתיבה, מתמטיקה, שפות זרות וכדומה. נורות אזהרה אמורות להידלק כאשר מבחינים בהיפוך אותיות, קושי בהעתקה וקושי בזכירת סימנים, אותיות וספרות. הדיסגרפיה הינה לקות המתייחסת למכלול של הפרעות כתיבה, והדיסקלקוליה הינה לקות למידה במתמטיקה. ישנם אנשי מקצוע הרואים בדיסלקציה והדיסגרפיה כלקות אחת בעלת שני הביטים, ואילו אחרים מסווגים את הדיסקלקוליה כתת קבוצה של הדיסלקציה. האבחון כולל איסוף מידע על הילד באמצעות שאלונים וראיונות עם ההורים והמורים, אבחון דידקטי או פסיכו דידקטי, המשלב אבחון פסיכולוגי, בדיקת קשב ממוחשבת, בדיקת רופא נוירולוג או פסיכיאטר ובדיקות כלליות לשלילת מחלות גופניות אחרות המחקות תסמינים של הפרעות קשב או לקויות למידה.
האבחון הדידקטי בודק יכולות קוגניטיביות וכישורי קריאה, כתיבה והבנת הנקרא. במידת הצורך ישנו אבחון דידקטי מורחב גם באנגלית ומתמטיקה. האבחון הפסיכו דידקטי הינו אבחון דידקטי ופסיכולוגי משולב, והוא מבוצע במידה ונחוץ אבחון פסיכולוגי, לרוב לשם מתן הקלות והתאמות של משרד החינוך במבחני הבגרות, או לחלופין כשישנו חשש כי קיימת פגיעה רגשית בעקבות הלקות. נסיבות נוספות תהיינה במידה וממצאי האבחון הדידקטי מרמזים על קיום הפרעות קשב, ריכוז או היפראקטיביות או שקיימת השערה כי הפער הלימודי נובע מרמת משכל נמוכה יותר.
האבחון הפסיכולוגי בוחן את רמת המשכל וההשפעות הקוגניטיביות והרגשיות על תהליכי הלמידה. קיימים גם האבחונים הממוחשבים המשמשים ככלי עזר נוסף לאיתורן של הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות מעצם היותם אובייקטיבים. הבדיקות הממוחשבות מבוססות על לחיצה על מקש בעת הופעת גירוי מסוים, בעוד שהנבחן אמור להתעלם מיתר הגירויים המופיעים על הצג. ניתוח הממצאים כולל השמטות, לחיצות שגויות, משך זמן התגובה מרגע הופעת הגירוי על הצג ועד לרגע התגובה וכדומה. במידה ואובחנו הפרעות קשב וריכוז, על פי החוק, את ההערכה הסופית ייבצע רופא נוירולוג או פסיכיאטר. תוכנית הטיפולים נרקמת בהתאם להמלצות המבדקים השונים, והיא מותאמת בדיוק לצרכי המאובחן תוך התייחסות לנקודות החולשה ונקודות החוזק אשר אותרו באבחונים. אמצעי הטיפול עשויים לכלול הוראה מתקנת, המסייעת לילד לצמצם את הפערים הלימודיים ולהקנות לו אסטרטגיות למידה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפולים רגשיים או נפשיים, טיפול בבעלי חיים, אומנות, מוזיקה וכדומה. חשוב להדגיש כי אמנם אין באפשרות הטיפולים לרפא את לקויות הלמידה, ואולם באמצעותם מוענקים לילד כלים להתמודד עם לקותו, עד למימוש מוחלט של הפוטנציאל החבוי בו.